מיכלי
שלך עד קצות תבל כי אתה האיש והאגדה

חלון הזדמנויות

מיכלי 30/12/2013 713 צפיות 2 תגובות
שלך עד קצות תבל כי אתה האיש והאגדה

התפללתי אל תוך הכרית שתתקשר. קראתי לך, דמיינתי אותנו, ספגתי אותך אל תוך המעיים שלי- הכל! רק כדי שלא תברח לי לנצח. והתקשרת. אני לא מבינה למה, מה אתה מוצא בי, מה גורר אותך לצלצל אליי שוב ושוב ולשלוח לי מיילים שהם רמז עבה בין השורות הלאקוניות שאתה כותב? אני לא מיוחדת יותר מאחרות סביבך, לא חכמה יותר ולא יפה יותר מכל אותן אלה שבאמת מחפשות אותך עם מבט מגרה ומתגרה בעיניים.. למה אני? אבל זה בכלל לא משנה כי התקשרת אליי ולא לאף אחת אחרת, והשיחה שלנו היתה מלאת חורים כמו גבינה צהובה שווייצרית וגם ממש לא שידרנו על אותה תחנה, כי אתה רוצה דברים ממש אחרת ממני. הראייה שלנו עקומה ומעוכה, רק שם איפהשהו בתוך העקימות הזו יש לנו נקודת ממשק קטנה שגורמת לי להתפוצץ ולרצות אותך בתאווה שעוברת לנו אחרי עשר דקות גנובות של שכרון חושים חפוז. סגרתי את הטל׳ וצעקתי לעצמי בלי קול שלש פעמים:״מטומטמת!״ כי שוב גרמת לי לדבר שטויות והטיזינג שניסיתי לעשות לך דרך השפופרת נשמע כמו בליל עקיצות וכאילו עשיתי לך איזו טובה שאני בכלל עונה לך. לילות אני קוראת אליך בליבי, אז איך? איך אני הורסת פעם אחר פעם את החלונות הקטנים, אותם חריצי אור שאתה שולח אליי? ועכשיו נשארתי עם תחושה שבכלל אתה הולך להבריז לי מהסטוץ הקטן שארגנת לנו, כי נשאר לי טעם בצבע אפור של מסגרת חלון ההזדמנויות שלך. אני לא אדע לעולם מה אתה באמת חושב עלינו ועל גורלות ומזלות. גם אם תפרוש בפניי מפה שנקרא לה:״ליבו של נסיך הגאות והשפל״, לא אהיה בטוחה אם אמרת לי את האמת או שיקרת לי כמו שאתה משקר לזו שמחכה לך בבית ואוהבת אותך או לפחות אי-שם בעבר אהבה אותך. נראה לי שקצת התייאשתי מלהבין אותך. אני מנסה לפצח את הקוד הגאוני שנקרא: ״אתה״, ואפילו טפחתי לעצמי על השכם כשהגעתי לתובנות מסוימות המסייעות לי לקרוא אותך, אבל התייאשתי- כי כמה אפשר לקוות ולצפות ולייחל למילה חמה ומלטפת ממך? המגע שלך מקסים ומרתק אותי- מגע משתוקק אבל מבוקר וחסר רגש, מייאש, מתסכל ומעציב. לעולם לא אסרב לחלונות שלך שמא אפספס חס וחלילה איזו קרן אור שתהווה עבורי נחמה. הצלחת לחדור לתיבה עם מנעול שהיתה מוגנת מכל הרוע הזה שנקרא ״אהבת גבר״. הספקת להכיר בי פינות אפלות שלא דרכה בהן שנים כף רגל אנושית רק משום שזה מכאיב ופוצע כל פעם מחדש. אני רוצה להאמין שקיים בך קצת רגש עבורי, ואם לא רגש אז לפחות עדנה. אתה עדין לא מבין שנבראתי עבורך, ובעבור רצונך אעשה הכל, גם אם תבקש את הירח או השמש וכמה כוכבי לכת אנסה להשיג אותם במחיר מציאה. אז בבקשה ממך איש העולם הגדול והאבוד שלי- נסה לזרוק לי עוד כמה חלונות כאלה וחריצים ששמרת במחסן.


תגובות (2)

כתוב יפה, אבל כקורא וותיק של סיפורייך, אני מתחיל להרגיש כאילו אני קורא את אותו הסיפור שוב ושוב, רק בווריאציות שונות.

08/01/2014 00:51

זה עדין אותו סיפור.. בטח כבר שמת לב שאני עוף מוזר כאן…

08/01/2014 10:02
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך