חיבוק פשוט

אני יושב במשרד שלי, מחכה לפציינטים היקרים שלי שייכנסו. על השולחן מונחת צלחת סוכריות אדומות, וליד הכיסא מונח דובי לבן, מחזיק לב שעליו כתובה המילה Love.
לפתע נכנסים זוג הורים, אשר באו לשאול אותי שאלה אחת: "איזה מין כדורים נתת לבננו, שלפתע הפסיק לבכות והתחיל לפגוש חברים?"
"לא נתתי לו שום כדור." אמרתי. "בסך הכל הבאתי לו חיבוק, כדי שירגיש את האהבה שהיה אמור לקבל ממכם."
השניים יצאו החוצה בלי להגיב, ומיד אחריהם נכנסה נערה, בעלת שיער שחור, ועגילים בכל פינה.
"איזה מין סמים הזרקת לחברה שלי, שפתאום הפכה להיות שמחה והפסיקה לחשוב על התאבדות?"
"אין בידי שום מזרק." עניתי. "אך יש בה אנרגיה חמימה, אשר העבירה לה תמיכה כאשר אחזתי חזק בידה."
הנערה יצאה החוצה בלי לומר עוד מילה נוספת, ומיד אחריה נכנסו חבורת אנשים בעלי שיער ארוך וחולצות צבעוניות.
"איזה ג'וינט נתת לחבר שלנו לעשן, שהוא פתאום חוגג איתנו ולא יושב בפינה בוכה?"
"אין לי ניסיון עם כאלה דברים." השבתי. "אך יש לי ניסיון בנוגע ללב האדם, ויודע שכדי לרפא אותו, צריך בסך הכל מגע חם."
החבורה יצאה בלי להגיב חזרה, ואני נשארתי לבדי במשרד הקטן.
לפתע, נכנס בנם של שני ההורים ממקודם. "באתי לקחת את התרופה שלי." הוא אמר בחיוך.
מיד אחריו, נכנסה הנערה הקטנה, אשר הייתה דומה כשתי טיפות מים לחברתה האפלה. "הגעתי כדי לקבל את הטיפול שלי." היא אמרה בשמחה.
אחריה, נכנס בחור היפי, שהיה שייך לחבורה האחרונה שבאה. "אני פה בשביל החיבוק." אמר בפרצוף שמח ועליז.
ארבעתנו התחבקנו ביחד, וכל הכאב שצברנו במהלך השבוע התפוגג ונעלם לשום דבר.
איזה כיף זה…" אמרנו כולנו ביחד.
"אפשר לגלות לכם סוד?" התחלתי לומר לפתע. "אין לי סמכות לתת כדורים, ואני לא באמת פסיכולוג. אני בסך הכל בן אדם, שיודע שאפשר לפתור הכל בעזרת חיבוק פשוט. עכשיו תצטרכו לקבל אותו ממי שקרוב אליכם, כי העירייה הולכת לסגור לי את העסק מחר בבוקר…