זכיתי.

"הלו?"
-"היי, שלום מדברת אראלה ממפעל הפיס", בקע קול מהטלפון שדיבר במהירות. "אני מדברת עם שני כהן?"
"כ..כן." חיוך נמרח על פניי.
-"אני שמחה לבשר לך שזכית."
"זכיתי? במה?" התעניינתי.
-"זכית באהבה של פעם בחיים."
"י-שש!" שאגתי לתוך הפלאפון.
הרבה זמן חיכיתי לאהבה. רציתי לקבל אהבה, רציתי לתת אהבה.
"תודה לך אראלה, מבטיחה שאשמור על האהבה הזו."
-"המשך יום נעים, להתראות!" היא אמרה ונתקה.
אחרי כמה שעות היא כבר הגיעה. כל כך חלומית, כל כך יפה- האהבה הראשונה.
דייט ראשון, נשיקה ראשונה, כל דבר שלא עשינו זה היה הראשון.
זה הרגיש מדהים.
ואז זה פשוט נגמר. לא בגללו, לא בגללי, זה פשוט לא עבד.

אחרי חצי שנה הטלפון צלצל שוב ממספר חסום.
"הלו?"
-"היי, שלום מדברת אראלה ממפעל הפיס", בקע קול מהטלפון שדיבר במהירות. "אני מדברת עם שני כהן?"
"היי אראלה, חיכיתי שתתקשרי שוב." אמרתי מחייכת, לא מתרגשת כמו בפעם שעברה.
-"אני שמחה לבשר לך ששוב זכית." היא חזרה על אותן מילים.
"במה הפעם?"
-"באהבה של פעם בחיים."
"תודה לך אראלה. המשך יום נעים!"
ניתקתי את הטלפון והנה זה שוב הגיע.
הנשיקות, החיבוקים, הכל חזר רק עם מישהו אחר.
זה הרגיש נפלא להיות שוב פעם נאהבת והפעם זה הרגיש באמת לנצח.
ואז זה פשוט נגמר. לא בגללי, בגללו. הוא פשוט בגד בי.

ואחרי עוד חצי שנה שוב פעם הטלפון צלצל ממספר חסום.
"הלו?"
-"היי, שלום מדברת אראלה ממפעל הפיס", בקע קול מהטלפון שדיבר במהירות. "אני מדברת עם שני כהן?"
"אראלה, אם זכיתי שוב בחרטא הזו של אהבה של פעם בחיים, את מוזמנת לתת אותה למישהו אחר. אני לא רוצה." וניתקתי.
הטלפון המשיך לצלצל עוד כמה פעמים אבל סיננתי. בשביל מה אני צריכה את השטויות האלה שוב?!
והפעם זה לא הגיע תוך כמה שעות, זה בא בהפתעה.
ישבתי עם ידיד בחוץ, דיברנו ואז הוא נישק אותי.
זה באמת היה מדהים.
בנינו את האהבה שלנו לאט לאט, לבנה אחר לבנה, מלט אחר מלט.
הוא נותן לי את הזכות לאהוב בכל יום מחדש.

אז אולי אראלה לא התקשרה אליי, אבל זכיתי-
זכיתי לאהוב.