זה שאת מוזרה לא מונע ממני לאהוב אותך!

הוא התבונן בי בענייו החומות.
הוא אמר" את מוזרה…"
אני חשבתי לתת לו סטירה אך ידעתי שהוא צודק.
"אני לא מבינה למה אתה כאן! לך כבר כי אני מוזרה!"
אמרתי.
הוא רכן אלי ודיבר" נכון, את באמת מוזרה"
ואז אוסיף " בגלל זה אני אוהב אותך."
הוא רכן אלי ושפתינו נפגשו.
כל מי שעבר שם ידע : זאת אהבה!