זה כבר לא זה

ישבנו בשולחן, עוד יום רגיל, עוד דייט רגיל איתך,עוד פעם השגרה פורצת ושנינו משועממים. יצאנו במשך שלוש שנים, חווינו הכל יחד והיום אני מרגישה שנגמר. איבדנו את עצמנו מזמן כבר, אם נודה בזה ואם לא..כבר אין לי סיפורים מצחיקים לספר לך יותר, או חוויות טובות, או דברים שאני רוצב לחוות איתך.. אתה מבין אהובי? כבר לא תתרגש להכיר את ההורים שלי, את החברות . כבר לא תתרגש לראות את השמלה שבחרתי לכבוד הערב שלנו בכל פעם שתאסוף אותי מהבית ,לא תלך עם חיוך רחב על הפנים כי אני הבחורה שלך, ואתה גאה שאני שלך, אתה תביט במסך ותחזיק אותי ביחד, נעמיד פנים אל מול העולם שהקשר שלנו לא נגמר, לא התפרק עדיין.
אתה מבין אהובי? אנחנו מזמן כבר לא אנחנו.. הקשר שלנו כבר לא עובד כמו שעבד בעבר, אני חושבת ששנינו נשארים תקועים בתוך קשר שכבר מיצה את עצמו מזמן רק מטעמי נוחות. אתה מבין אהובי? אני רואה את המבט שלך בכל פעם שאנחנו רבים, אני יודעת כמה שנינו רוצים שהקשר יגמר אבל לאף אחד מאיתנו אין אומץ. אז הערב אני אעשה זאת.
אז אל תבכה שאספר לך את מה ששנינו כבר יודעים, אנא ממך, אני יודעת כמה אתה רגיש ולמרות שהקשר לא עובד אתה כל כך יקר לליבי. הערב אני נפרדת מחצי ממני, מאדם שכבר הפך להיות אני, השגרה שלי.
תראה את כל הזוגות שיושבים בשולחנות מסביבנו ,המבט אומר הכל. הגבר שם במכופתרת הלבנה מביט בחברה שלו כאילו היא האישה היחידה בעולם שאי פעם יאהב, אתה מבין אהובי? פעם אלו היינו אנחנו עם המבט המאוהב.
אני מרגישה שאני נמצאת בקשר שלנו פיזית אבל שנפרדנו כבר מזמן, אז בוא ונסיים את זה. בוא ונפרד. אבל בבקשה ממך,
כשחברים שלך ישאלו אותך מה קרה, אל תהיה עצוב, תגיד שהכל היה לטובה. וכשהמשפחה שלך תשאל למה אני כבר לא מגיעה לארוחות שישי, תצחק איתם שבמילא תמיד הייתי מסיימת את כל התבנית של העוגה.
וכשאחי הקטן יתקשר אלייך וירצה לשחק איתך כדורסל, אל תסנן אותו, הוא מעריץ אותך, בבקשה, אל תשבור לו את הלב.
ואם יום אחד תלך ברחוב ופתאום תתקל בי, אל תתבייש להגיד לי שלום, אל תתעלם כאילו לא שמת לב אלי, כי אני יודעת שראית אותי כבר מקצה הרחוב, בדיוק כמו שכבר זיהיתי אותך.
אז אהובי שלי, שבקרוב כבר יהיה של מישהי אחרת, חבק אותי עוד חיבוק אחד, רק כדי שאריח אותך עלי רק עוד פעם אחת, ונשק אותי, נשק אותי רק כדי שאטעם אותך בפעם האחרונה, ותחייך. כי אני נשבעת לך, העולם הגדול הזה לא שווה דבר בלי החיוך שלך.