וואנשוט – אסי וספיר ❤️

היוש ^_^
הוואנשוט הזה בכלל לא יצא בכיוון שרציתי.. הוא יצא קיטשי ברמות .___.
אני פשוט מזועזעת מהכתיבה שניהיתה לי *~*
מקווה שתהנו.. ❤️

״אסי ? נו בוא כבר !״ אמרתי ומשכתי ממנו את שמיכת הפוך הלבנה. הוא התהפך במיטה וקירב את ברכיי לחזה.
״עזבי אותי..״ מילמל ונאנח, תוך שניות ספורות נחירות רמות מילאו את חלל החדר.
״מאוד בוגר״ אמרתי בעצבים ויצאתי מהחדר. ירדתי במדרגות למטה ופתחתי את המקרר הלבן שבמטבח. הוצאתי שקית חלב וסגרתי את המקרר. הוצאתי מהארון קורנפלס ושפכתי לתוך קערה קטנה, הוספתי חלב ולקחתי כפית והתיישבתי בספה הארוכה. הדלקתי את הטלויזיה על ערוץ ילדים וצפיתי באיזה סרט משעמם, להעביר את הזמן…
״בוקר..״ אמר אסי והתיישב על רגליי שהיו בצד השני של הספה.
״נו זוז אתה לא רזה !״ אמרתי בעצבים והמשכתי להביט בטלויזיה.
״מזה ?״ אמר מעט מופתע.
״זוז. אתה. לא. רזה״ אמרתי שוב והדגשתי כל מילה. אידיוט.
״מישהי קיבלה את המחזור החודשי שלה ?״ שאל וציחקק.
״מישהו שכח לקבל את הכאפה היומית שלו ?״ עקצתי אותו בחזרה ושיחררתי את רגליי מבין גופו השרירי.
״יאלה עצבן תתלבשי, נלך לעשות שופינג״ אמר וגרם לחיוך ענק להבליח בין שפתיי תוך שניות.
״ישש ! אני אוהבת אותך !!״ צעקתי וחיבקתי בחוזקה את צווארו.
״העיקר לפני שניה רצית להעיף לי כאפה״ שאל והזכיר לי משהו.
״צודק, בבקשה״ אמרתי עם חיוך מטופש על הפנים והעפתי לו כאפה חלשה בעורף.
״ספיר !!״ הוא צעק ורדף אחריי לקומה השניה.
״זוז ! נו זוז ימכוער !״ צעקתי ופרץ צחוק מתגלגל פרץ מפי.
״אני מכוער ? אני מכוער ?!״ שאל ודיגדג את מותניי יותר ויותר, לא נותן לי אפילו להחניק נשימה קצרצרה.
״כן ! א..תה מ..מ…מכוער ודפוק.. ו..ו..אף אחד לא או…ה..ב אותך !״ צחקתי והרגשתי איך לחיי מאדימות מרוב החוסר האוויר שבגופי.
״אני חתיך, אני מושלם, אני אסי גולדנברג״ אמר בחיוך שחצני.
״כן בטח.. דומה לקוף שמתחו לו תפנים שטיפס על עמוד חשמל והתחשמל בשיער״ אמרתי וציחקקתי.
״נפל לך הח׳ מהצחיקה ספיר״ אמר כשפיו מקובץ לצד אחד ונשק לשפתיי נשיקה קצרצרה.
״נפל לך הר׳ מהומור טמבל״ אמרתי וצחקתי עוד הפעם.
״אויש על איזה אישה נפלתי, תעזרו לי…״ מילמל ופתח את הארון שלי ושלו. התיישבתי על המיטה וראיתי איך הוא מחליף את הפיג׳מה שלו לחולצת טריקו לבנה וג׳ינס שחור, נעליי נייק לבנות, שרשרת זהב שלא יורד ממנו ובושם שתוך שניות התפשט בכל החדר.
״תלבשי מהר״ אמר ושלף סיגריה מתוך קופסת הסיגריות שהיו על השידה שבפינת החדר.
״לא רוצה תבגדים המכוערים האלו״ אמרתי וזרקתי עליו את הבגדים שהוא הוציא לי. ג׳ינס שחור צמוד וחולצה בצבע שמנת עם פפיון טורכיז בצד.
״נו מה את בגן ?! תלבשי כבר !״ אמר בעצבים ויצא מהחדר. אני שונאת את הרגע הזה.. לרגע אחד הוא הבנאדם הכי מדהים בעולם, ולרגע אחד הוא הופך להיות קר ומגעיל, כמו רוב היום… קשה לי ככה..
ירדתי למטה כשהפיג׳מה עדיין לגופי, רואה אותו נשען על השולחן ומעשן.
בתוך. הבית.
״תצא מכאן עם הסיגריה״ החזרתי לו באותו מטבע.
״עוד לא התלבשת ?״ התפלא והרים את גבותיו.
״תכבה תסיגריה ותישב״ אמרתי בעצבים והתיישבתי בכיסא שבשולחן. הוא הרים גבה אבל הקשיב לי וזרק את הסיגריה.
״מה עובר עלייך ?״ שאלתי ועצבים התגנבו לקולי, נמאס לי מההתנהגות שלו.
״כלום״ אמר בקצרה והביט עמוק אל תוך עיניי.
״כלום ? אז למה אתה כזה קר אליי ?״ שאלתי והדגשתי את המילה ׳קר׳.
״אני לא קר אלייך״ סינן בין שיניים חשוקות.
״לא.. בכלל לא״ אמרתי בליגלוג ונשפתי בעצבים.
״אני מצטער״ אמר לאחר כמה דקות של שקט והשפיל מבט. ״אני באמת קר אלייך, לא יודע מה עובר עליי…״ מילמל ונאנח.
״אין דבר כזה לא יודע״ סיננתי. זה לא הספיק לי. נמאס לי מהקור הזה שלו.
״לא יודע !״ אמר בכעס ודפק את ידו בשולחן. הרמתי גבה והוא התיישב שוב על הכיסא ונאנח.
״ערס תמיד ישאר ערס..״ מילמלתי וקמתי מכיסאי, התיישבתי עליו כשרגל שלי מכל צד וידיי מחזיקות בפניו הגבריות.
״אני רוצה את אסי החייכן, החמוד, המצחיק.. לא זה שקר אליי… לא טוב לי ככה״ אמרתי את מה שאני מרגישה.
״את צודקת.. אני חייב להשתנות… בשבילי, בשבילך, ובשביל הקטנצ׳יק שלנו״ אמר בחיוך קטן וחיבק את מותניי.
״תתכונן, לאישתך עומד להיות בטן כזאת״ אמרתי וסימנתי עם ידיי עיגול גדול סביב ביטני.
״לא נורא, אני אוהב אותך כמוך שאת.. עכשיו לכי תתלבשי, נעשה לך שופינג בגדים קטן״ אמר והגניב לשפתיי עוד נשיקה קטנה.
״מזה ניהייתי מזוזה ?״ אמרתי כשהוא הגניב לשפתיי עוד 10 נשיקות נוספות.
״לא, ניהיית ספר תורה״ אמר והגניב לספתיי עוד נשיקה.
״ושוב פעם, תעבוד על המצחיק שלך״ אמרתי ועליתי במהירות למעלה כשהוא רודף אחריי, צוחק…