וואן שוט על נייל.. מוקדש לאד :)

ישבתי בחדר וראיתי טלויזיה..
שוב כתבה על וואן דיירקשן..
שוב הזכרונות עם נייל צפים בי..
איך הוא יכל לשכוח אותי..
רק לפני שנתיים הוא ישב איתי, פה בחוץ על המדרגות..
זה היה בדיוק שבועיים לפני שהוא נסע לאודישנים בX פקטור..
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי..
שהוא לא ישכח אותי..
שהוא תמיד איתי..
דפיקות נשמעו בדלת והוציאו אותי ממחשבותיי..
"מי זה??" שאלתי..
"אני.." שמעתי את הקול המוכר שהתגעגעתי אליו כל כך..
"ננ-נייל???" שאלתי מגמגמת..
"כן.." הוא אמר ופתח את הדלת…
הוא התיישב על המיטה לידי והניח את הזר הענק שהוא הביא על השידה שלי..
הוא לקח אותי בזרועותיו וחיבק אותי חזק…
"חשבתי ששחכת ממני.." אמרתי בקול חלוש…
"אד את רצינית??? איך אני אוכל לשכוח את אהבת חיי??? את הדבר הכי חשוב לי בעולם!!" הוא אמר ונישק אותי ארוכות..
"אני אוהבת אותך.." אמרתי לו אחרי חצי שעה שהתכרבלנו במיטה שלי כמו פעם..
"גם אני אוהב אותך…" הוא אמר ונישק את מצחי..
"יש לי הפתעה בשבילך.." הוא אמר..
"מתי הספקת??" שאלתי..
"מתישהו בכל הזמן בזה שלא הייתי פה.. היה לי הרבה זמן לחשוב על משהו מדהים בשבילך.." הוא אמר ושוב עיינינו נפגשו..
טבעתי בכחול העמוק הזה..
שוב הרגשתי מוגנת, בטוחה..
"את באה??" הוא שאל מוציא אותי מהאשלייה..
"כן.. רק תן לי להתלבש.." אמרתי והוא יצא מהדלת..
לבשתי שורט שחור וחולצה ורודה, עם כפכפים ורודות..
"את נראית מדהים.." הוא אמר ושילב את ידו בידי..
"תודה…" אמרתי והסמקתי.. בדיוק כמו פעם..
הלכנו בערך חצי שעה עד לחוף…
ישבנו על השמיכה שהיתה שם..
נייל הוציא מסל הפיקניק יין ןכוסות..
והערב נמשך עד הבוקר שלמחרת…