וואן שוט הארי.. לאור..:)

"אנחנו רואים את הראש של הראשון.. תמשיכי לדחוף!!" הרופא אמר ולחצתי שוב..
הארי אוחז בידי, דמעות של אושר בעיניו..
"קדימה אור, לחיצה אחרונה!! הראשון כמעט בחוץ!!" הארי אומר וחיוך עולה על פניו..
אני מרגישה הקלה לרגע, ואז שוב כאבים..
"יש לכם ראשונה!!" האחות אומרת ומיד לוקחת אותה למקלחת..
"אור תמשיכי לדחוף!!" הרופא אומר ואני לוחצת שוב, הכאבים החזקים משתלטים על כל גופי..
"קדימה!! עוד שתי לחיצות!!" האחות שחזרה עם הראשונה חוזרת ואומרת..
"אהה זה כואב!!!" אני צורחת ולוחצת חזק מאוד, וגם השני יוצא..
"מזל טוב יש לכם בן ובת!!" הרופא אומר ואני מרגישה סחרחורת חזקה..
אני נותנת לחיצה אחרונה וגם השיליה יוצאת..
אני מתעוררת בחדר אחר, שתי מיטות תינוק לידי, והארי ישן על ספה…
אני לוחצת על כפתור והאחות מגיעה במהירות..
"מזל טוב.." היא לוחשת כדי לא להעיר את הארי..
אני מעבירה מבט על הבחור שהעברתי איתו כל כך הרבה שנים, מאז גיל 3..
היום אני כבר בת 25, והוא בן 26..
יש לנו תאומים קטנים, דייזי ופול..
הוא פקח קצת את העיניים כשהאחות לימדה אותי איך להניק..
כעבור 5 שנים ושלושה שבועות..
"פול וניק תשחקו יפה!!" אלי צעקה לבני ולבן שלה ושל לואי..
"דייזי את רוצה לשתות??" זאיין קרא לבתי..
"לא.." היא ענתה לו וחזרה לשחק עם ביילי ולוסי, הבנות של זאיין ופרי..
"מזל טוב אור.." לואי אמר והניח ידו על כתפי..
"אפשר עוד עוגה??" נייל שאל…
"כן.." דניאל אמרה וחתכה לו עוד פרוסה…
"תודה.." הוא אמר..
"לא השתנת בכלל.." הארי אמר לו והתיישב על ידי, מרים את בתנו בת השנה, אלייה..
"אממ תודה.." הוא אמר וחייך, ושן אחת שלו היתה כולה מכוסה שוקולד..
"חבל שאיימי לא הייתה איתנו בתקופה שהיינו צעירים.." ליאם אמר וחייך אל אשתו הטרייה וההרה מאוד של נייל, אוחז בבנו הטרי, בן השבועיים בלבד, אייד..
"מזל שהיא איתנו עכשיו.." נייל אמר והניח ידו על בטנה, והושיב אותה עליו..
לפעמים, אני מתגעגעת לתקופה שהיינו צעירים, שהלהקה עוד הייתה מוציאה שירים, כשהיינו בלי ילדים, לא נשואים, בלי מחוייבויות אחרות..
לתקופה שיכולתי לקחת את הרגליים וללכת, ביחד עם הארי, ולהיעלם ליומיים או שלושה, ואז לחזור..
אבל האמת, שבחיים שלי כרגע, עם שלושה ילדים, בעל מקסים, ארבע חברות הכי טובות, ארבע אחים גדולים, ארבע אחיינים ואחד בדרך, והמון אנשים, שלפעמים עוצרים אותי ואת הארי ברחוב, ומזהים אותו, מלפני 11 או 12 שנים, הרבה יותר טוב לי…