השיטה להגשמת חלום- חלק 1
לא קל להפוך למפורסמת, בשביל זה צריך כשרון והרבה זמן, או הרבה כסף.
את כל זה לא היה לנו, אבל הייתה לנו תכנית גאונית להגשמת חלום.
אני וחברתי סיוזן הלכנו בצעדים מהירים אל תוך ה"פרמיום", כשאנחנו נועלות נעלי עקב בגובה של 15 סנטימטר, לובשות שמלות ארוכות שתפרתי שבועיים, ועונדות תכשטים שנראים לא פחות ולא יותר מיהלומים אמיתיים. נכנסנו ל"פרמיום" בעודינו מחייכות לשומר הג'נטלמן שלקח מאיתנו את המעילים. סרקתי בעיני את האולמות ובאחד מהם ראיתי את קורבנותינו, משכתי בידה של סיוזן והראתי לה עם הראש את ג'רמי ותים חברת המליונרים שישבו באולם האחרון. ג'רמי קלייבן הוא זמר פופ מאוד מפורסם והוא עושה מליונים בהופעה, הוא גבר שחום יחסית כבן 40 יש לו שיער קוצים עומד, ועכשיו הוא יושב על ספת עור כחולה, בחברתם של אנשים בראד נוטרון, סמי לאוי, סננלה גריי.. ועוד כמה כוכבי על. הם שותים יין אדום צוחקים וכנראה במצב רוח לא רע.תים ברטון הוא בחור בלונדיני וצעיר בן 32 הוא אחד השחקנים הנערצים על כל הבחורות ביקום.. הוא יושב כמוון בחברת נשים המקיפות אותו מכל הכיוונים. אני וסיוזן פסענו לכיוון האולם בו הם נמצאים והתישבנו בבר הסמוך. הזמנו קוקטיילים והתישבנו רגל על רגל בציפייה, כשאני מסתכלת במראה הקטנה שתלוייה על הקיר מה מתרחש מאחוריי. האקסטרה מחסוף בגב שלנו התחיל לפעול, ותחילה (כפי שציפנו) תים הגיב עליו. הוא הרים את עיניו, ועצר את מבטו, אני וסיוזן חייכנו אחת לשנייה, כנארה התכנית התחילה לפעול! מידי פעם הוא לגם מהיין שלו והרים את מבטו עלינו.. וכעבור כמה דקות הוא קם ממקום מושבו (להפתעתן של כל הבנות שישבו סביבו..) אמר להן משפט קצר והתקדם לעברינו. אני וסיוזן כמוון עשינו עצמינו עשוקות בשיחה מרתקת, ולא שמות לב לאורח המתקרב. תים התיישב על כיסא הבר הסמוך והזמין לעצמו קוניאק, לאחר שגמר את כולו בשוט,התקרב אלינו והעלה חיוך של מליון דולר..
"היי בנות!" אמר,בעודו זורק את שיערו כמו בפרסומת של הדאנשולרס.
"שלום.. " ענינו לו באודינו מסובבות את ראשנו הכבדים מתסרוקות כלפיו.
"למה שתי בחורות כאלה יפות נמצאות במקום כזה לבד.." אמר בעודו מחייך לסיוזן, (כנראה נדלק עליה).. איזה משפט חרוש. חשבתי.
"אנחנו מחקות כאן למישהו.." צחקקה סיוזן, כשהיא לוגמת הקוקטייל.
"המישהו הזה במקרה חבר?" שאל את סיוזן
"אוליי…" ענתה לו.
"בסדר.." אמר בחיוך.. "אבל עם ישתעמם לכם.. אתם מוזמנות לשולחן שלנו.."
"אין בעיה..תודה.." ענתה סיוזן כשהיא נועצת בו מבט מפלרטט..
הוא פסה למקומו ואנחנו המשכנו לדבר.. ידענו שהדג הראשון כבר בידינו..(טוב לפחות בידה של סיוזן). זה היה די הזוי כל מה קרה, היה קשה להמין שתים ברטון בכבודו ובעצמו.. ניסה להתחיל איתנו.!!
ישבנו כך כמה דקות, שתינו עוד.. ידענו שבנקודה מסויימת, תים יראה שאף אחד לא בא, וייגש אלינו שוב.. אך פתאום הבחנתי בדמות ארת מתקרבת אלינו, זה היה ג'רמי קלייבן.
תגובות (3)
שלום לכותבת,
הסיפור שלך חביב ביותר, ואני דווקא מגיעה עם מחמאות שיש לחלק. את מביאה לכאן סיפור מרווח היטב, עם סימני פיסוק יפים ביותר, ודרך חלוקת סיפור נקייה וברורה.
אבל, יש לי כמה הערות קטנות ולא ממש חשובות, אך כדאי לשים אליהן לב: יש לך כמה וכמה שגיאות כתיב בסיפור, שזה לא נורא, אבל עדיף לשים אליהן לב. אני ממליצה לך לבקש ממבוגר או מישהו אחר לקרוא את הסיפור ולתקן.
בנוסף, אני מרגישה שהעלילה מתפתחת במן נימה של חוסר עניין, אולי כדאי שתמצא משהו שיעניין גם אותך לכתוב, ותכתבי אותו.
אחרון חביב: הנימה האירונית שבה את מציגה את הסיפור היא מאוד פה, אבל ישנם מקומות שבהם אני חושבת שעדיף "להרוג" את הנימה הזו, ולעבור לטון אחר. נסי לקרוא את הסיפור בקול רם (בקשה מוזרה, אבל אין לך מושג עד כמה היא יעלה) ולהבין היכן את יכולה לשנות ולתקן.
בהצלחה, וכל הכבוד!
ממני: ליסה.
תודה על התגובה..
אני אשתדל לשים לזה לב.
=)
אנה,
אני תמיד שמחה לעזור.
אם יש משהו, כל דבר, שתרצי או תצטרכי: אני פה.
ממני, ליסה.