הצד שלו.

"יואו, בוא ניכנס לבר הזה. שמעתי שהוא מעולה." היא מסתכלת עליי ומושכת אותי ביד, השלט כניסה מוחץ לי את הלב יחד עם הידיעה שאני יודע, אני זוכר, אני לא יכול לשכוח מי עובדת כאן. "לא לא, מעפן פה. בואי נלך למקום אחר." אני מציע ומושך אותה אליי. אני מנשק אותה לאט והיא מחייכת תוך כדי, "היית פה כבר פעם?" היא שואלת כשאנחנו מתרחקים. "כן, הרבה פעמים." אני תופס לה את היד וממשיך ללכת אל תוך הלילה התל אביבי. הכל מתערבב לי בראש, כל לילה וכל בוקר שביליתי בבר הזה. להתאהב בבחורה שיש לה נגישות אינסופית לאלכוהול זו הייתה מתנה משמיים, היכולת הבסיסית שלה להבין מתי אני רוצה בירה ומתי בא לי צ'ייסר, מתי אני רוצה נשיקה ומתי בא לי להזדיין בשירותים מאחורה. היופי שלה שהיה מתמזג עם הקלילות של הצחוקים עם הלקוחות. "אני מיד באה בייבי" הייתה אומרת בסוף כל משמרת, הולכת ומחבקת את העובד מטבח שהיה אהוב עליה במיוחד ויוצאת אליי, "יאללה, צעד." 
"ניכנס לפה?" היא מצביעה עם הלק הכתום שלה על בר שלא ראיתי לפני כן, הוא יחסית חדש ויש בו כמה היפסטרים בכניסה. "ניכנס." אנחנו נדחקים בין האנשים ומוצאים מקום נוח על הבר, "פיפי. מיד באה." תופסת אותי לנשיקה ובורחת. אני מסתכל מסביב. אנשים שאני לא מכיר. בדרך כלל אני מכיר לפחות 2 אנשים בכל בר, זה ידוע. תמיד תפגוש מישהו רחוק מהעבר שלך ואיזה אחד שפעם העברתם ג'וינט במסיבה ואין לך מושג בתכלס מי הוא ומאיפה הוא בא. העיניים שלי ממשיכות לטייל עד שאני קולט אותה, יושבת בפינה של הבר, על שולחן גבוה וקטן, כוס של בירה בין הידיים והצחוק מטייל לה על הנמשים. כוסעמק. היא יושבת מול בחורה אחרת ולא מפסיקה לצחוק. אני לא מפסיק להסתכל עליה. אני נזכר בכמה אהבתי את החיוך שלה ואת הדיבור הרגוע. אני מזיז את המבט ממנה ונושך שפתיים. למה, למה לעזאזל היא כאן. למה אני כאן. למה מכל הברים בכל תל אביב, אנחנו יושבים באותו המקום. יכלנו לשבת בבר הקודם בלי בעיה, בלי פחד שהיא תבוא. סעמק. למה אני כזה מטומטם.
"הזמנת כבר?" אני שומע את החברה הנוכחית שלי לצידי, חזרה שטופת ידיים מהשירותים, "יש פה אחלה מוזיקה." היא מעירה כדרך אגב ומשחקת עם התפריט שהוגש לנו מבלי ששמתי לב.
"אני רוצה צ'ייסר וויסקי ובירה." אני ישר מזמין, החברה מסתכלת עליי "אוקיי, הבנתי את הקצב." פונה אליי ואז עוברת לברמן שעומד ורק מחכה כבר שנזמין, "אני אקח צ'ייסר וודקה וכוס יין לבן." היא מחייכת אליו והוא מתחיל למזוג. "לחיים" אנחנו מרימים ובלב אני רק מאחל "למוות" אני מסתכל עליה שוב, הוויסקי מחלחל לי בגרון ואני רואה אותה, היא עירומה מכל דבר. היא נפרדה ממני. היא הלכה ממני. היא הדפוקה, לא אני. היא התאהבה בי ורק ירקתי לה בפנים ואז ההפך קרה, ברגע שהיא התרחקה. אני רציתי יותר. אני התחלתי להתגעגע לריח שלה ולאוכל שלה באמצע הלילה. לנחירות הקטנות שלה. די חאלס, אני חייב להפסיק. אני מסתובב ומנשק את השפתיים שהרגע לגמו וודקה נקי, אני מלקק את השפתיים שלה והיא צוחקת, "ילד מלוכלך." היא מנשקת אותי בחזרה ולוגמת מהיין הלבן. אני ממשיך להסתכל. אני לא יכול להפסיק. "אני יוצא לסיגריה." אני כולי קפיץ. אני רק רוצה להירגע. אני נשען על החומה מחוץ לבר ומדליק סיגריה, חם בחוץ ואני מתחיל להריץ את כל הקיץ שבילינו ביחד ואיך רבנו כל דקה ואיך הבנו שזה לא הולך. היא קמה והלכה אחרי שנמאס לה שאני מאוהב. שהיא לא מאוהבת. שהיא לא שם. היא רק רוצה להמשיך למזוג משקאות לזרים בלילות. אני מכבה את הסיגריה ובא להיכנס פנימה. אני אוכל את הלב אבל אני חייב להבין שיש לי חברה שאני אוהב. הדלת נפתחת בדיוק כשאני בא להיכנס ואני רואה אותה בדיוק באה לצאת, אני נצמד לחומה ועוצם את העיניים. אולי אני איעלם. לא, אני גבר. אני אעבור על פניה. אני אתעלם. זה המעשה החכם. "היי" היא פולטת ומגלגלת עיניים, "היי."
"בדיוק דיברנו על כמה זה מצחיק שפוגשים מישהו שלא רוצים לפגוש." היא צוחקת ואז תופסת לי את החולצה, "אני צוחקת." אני יודע שהיא צוחקת. בת זונה למה את צוחקת. למה את נראית מאושרת. למה את נראית כמו אחת שמאוהבת. למה את נראית כמו אחת שמזיינים אותה כל לילה. למה טוב לך. למה את כאן. למה את לא בבית ומתגעגעת אליי.
"אתה פה לבד או עם החבר'ה?"
"עם החברה."
"חברה? איזה יופי. אני שמחה."
"כן, תודה."
"טוב, אז.. אנחנו זזות." היא מחייכת לכיוון חברה שלה בהתנצלות ואני ממשיך לבהות בה.
"מקווה שהכל בסדר. כאילו, את יודעת." אני נזכר בסיפורים שלה על אמא שלה שקשה לה בבית והיא חוסכת כסף בשבילה. "היא בסדר. תודה שאתה שואל. שבוע שעבר בדיוק סגרתי כרטיסים לטיול."
"ברצלונה?"
"איטליה."
"אותו חרא."
"כן, אותו החרא. טוב, היה נחמד." היא אומרת והולכת משם. אני מסתכל עליה הולכת עם הג'ינס הקצר והחולצה הזרוקה, קוקו גבוה ומלא בצבע ורוד, הקעקועים שלה מסמנים לי געגוע. היא פשוט הולכת. נעלמת. נדחקת שוב בזיכרון.
אני נכנס פנימה ומתיישב לצד החברה שמשחקת בפלאפון, "מצאת חברה חדשה בחוץ?"
"כן, רוצה להכיר אותה?" אני צוחק ומנשק אותה, היא מסתכלת עליי ותופסת לי את הפנים, "אני אוהבת אותך, מאוד."
"גם אני, גם אני אוהב."
אבל לא אותך.