העיניים הנוצצות

–20.1.2002–
הוא שכב מולה במיטה,בחדר המלון שלהם בפריז.
הם חסכו כבר חודשים לטיול הזה וכאשר סוף כל-סוף יכלו להרשות לעצמם, הם עלו על מטוס בהזדמנות הראשונה וטסו לעיר האורות.
כאשר הגיעו הם לקחו מונית למלון שלהם ונרדמו ברגע שהגיעו לחדר,עכשיו ב-שבע בבוקר הוא התעורר למבט מרהיב, העיניים שלה.
הם היו בצבע כחול כמו המים בלב ים ביום בהיר, הם נצצו מרוב שמחה ,כל פעם שראה אותם הוא התאהב מחדש וכל פעם שהרגיש את הדיקאון המוכר עולה בו רק נזכר בעיניים היפות שלה ומייד תקווה נבנתה בו כמו בניין גבוהה שמגיע מעבר לעננים.
כאשר הם יצאו בלילה בשעה שישבו בבית כפה וכל העיר התכסתה אורות, עיניה נצצו והתמלאו רינה הוא נזכר בפעם הראשונה שנפגשו.
–11.10.1998–
הוא עמד על הקצה והביט למטה המכוניות נוסעות במהירות מרבית רובם לעבודתם אחרי סוף שבוע עם מזג אוויר נעים היו חייבים לקום וךחזור לשגרתם אך לא הוא היום הוא יעשה את מעשה האמת, הוא יקפו…
לפני שגמר לחשוב על מה שיעשה בעוד כמה שניות נפתחה הדלת לגג ומשם היא יצאה, דמעות זולגות מעינייה המרהיבות שמשכו אותו אלייה כמו שילד נמשך לחנות ממתקים.
צעיפה הרך כיסה את פיה ומעילה היה רך ופרוותי. לאחר רגים אחדים שמה לב אליו, עיניה מלאו תקווה אך גם היא דאכה מייד כאשר נזכרה לשם מה עלתה לגג הבניין.
"אתה גם באתה לקפוץ" שאלה בחוסר רצון גדול "כן" הוא ענה תשובה פשוטה ואז הוסיף "מדוע את עושה זאת?" שאל בסקרנות והיא לקחה נשימה וענתה "ארוסי בוגד בי עם אשה אחרת" ומייד התחילה בבכי שבור כאילו אין לה יותר את הכוחות אף לא לבכות יותר.
"למה אתה פה?" החזירה את שאלתו והוא מייד ענה כאילו חשב על זאת עמוקות "אני לא יודע,
הרגשתי שזה מה שנכון לי לבוא לפה בתאריך הזה לבניין שאני עומדים עליו ולהיעלם מהעולם הזה".
לאחר כ-דקה של שקט הוסיף "אבל עכשיו הבנתי למה ,בגלל העולם הזה שבו אנשים טובים כמוני או כמוך סובלים בזמן שהבוגדים,פושעים,ובריונים זוכים בחיים חסרי דאגות וצרות.
בגלל זה אני פה אך הבנתי עוד משהוא כאשר עיני ראו אותך, גם לנו לאנשים נחמדים יכול להיות סוף טוב.
בואי איתי יש פה בית קפה קטן תני הזדמנות להראות לך איך אנחנו ביחד יכולים להיות מאושרים".
היא לא אמרה מילה רק הנהנה בראשה קלות כאילו עדיין היססה אך זה היה מספיק בשבילו הוא תפס בידה והוביל אותה אל הדלת הם ירדו לבית קפה ולאחר שעה קלה של דיבורים הם היו מאוהבים.
–20.1.2002–
קולה הרך פיצח את מחשבותיו "אתה רוצה להסתובב בעיר או שבנו כדי שתחלום לי פה".
שאלה ומבלי לקבל תשובה קמה התעתפה בצעיפה הרך והחלה לצעוד לכיוון חנות מוארת בצבע כחול כמו העיניים שלה.