הסקרנות שהביאה אהבה

אורי גר בבית עם חצר פרטית. החצר הייתה מוקפת גדר חייה של עצים גבוהים ושיחים יפים. אורי אהב את החצר שלו ובכל בוקר היה יושב לאכול ליד שולחן העץ שבחצר. איזה נעים כאן, חשב בליבו,, גם באמצע העיר וגם שקט, ירוק ורגוע. לפעמים היה מתנדנד בערסל הגדול שבחצר בעיניים עצומות וחולם על מישהי יפה ורגועה שתגור איתו. אפילו היה מדמיין אותם מתנדנדים יחד בערסל וחולמים חלומות משותפים.
בסיום כל ארוחה , היה אוסף את כל הכלים , מנקה ומסדר את המרפסת. תמיד רצה להיות בטוח שאם תבוא אורחת חלומותיו, החצר תהיה מוכנה לקראתה, מסודרת ומסבירה פנים.

בוקר אחד התעורר אורי מאוחר ולא הספיק לסיים את האוכל. השאיר הכל בחצר ונסע לעבודתו. יום העבודה נמתח ונמרח ואורי כבר רצה לחזור לשלווה בבית. כשחזר סוף סוף הביתה, נכנס לחצר ולהפתעתו ראה שחסרים מזלג וסכין אבל כל שאר הדברים נשארו ללא שינוי. "איך זה יכול להיות?" חשב לעצמו . חיפש בכל פינה ולא מצא. לבסוף התייאש אבל היה מוטרד ולא יכול היה להתנדנד בנחת בערסל. "מישהו נכנס ולקח את הכלים, מישהו חדר לפרטיות שלי. אבל מי צריך סכו"ם?"

למחרת השאיר בכוונה כלים מסומנים וגם קצת אוכל והלך לעבודתו. כשחזר, שוב הכלים נעלמו וגם קצת אוכל. "מי זה יכול להיות?" השאלה לא נתנה לו מנוחה והסקרנות החלה לכרסם במוחו עוד ועוד. "אולי זה הומלס רעב? אולי זה מישהו ששונא אותו ומבקש להציק לו? אולי זה השכנה העצבנית ממול שמתרגזת כל פעם שהוא משמיע מוסיקה? ואולי, ואולי. די אני משתגע, מי זה?"
וכך במשך שבוע שלם, כל יום השאיר כלים ואוכל וכל ערב גילה שהם נעלמים.

אורי החליט שהוא יתפוס את הגנב. לאחר ארוחת הבוקר השאיר כהרגלו כלים ואוכל אבל במקום ללכת לעבודה, הסתתר והציץ מהחלון על השולחן שבחצר. חיכה וחיכה וכלום לא קרה. אורי כבר עמד להישבר ולצאת מהמחבוא כשלפתע ראה עורב נוחת משמיים על השולחן שלו. מסתכל העורב ימינה, שמאלה ולצדדים ואז התנפל על השלל. תחילה אכל חתיכת גבינה ואחר כך תפס במקורו מזלג, ועף לדרכו.

אחרי ההלם הראשוני נרגע אורי והרגיש כמו בלש שפתר תעלומה קשה. הוא כבר ניסה לשכוח את המקרה עד שיום אחד בארוחת צהריים בעבודה, סיפרה אחת העובדות סיפור מסעיר. היא סיפרה שלשכנה שלה יש עורב והיא שולחת אותו למשימות גניבת ציוד מבתים.
אורי קפץ ממקומו מרוב התרגשות ושאל: מי זו השכנה? העובדת נתנה לו את שמה וכתובתה. הסקרנות של אורי הלכה וגברה ומיד בסיום העבודה נסע לבית האשה כשליבו דופק בעוצמה מסקרנות והתרגשות. מעניין מי זו האשה שמפעילה עורב גנב. הגיע אורי לבית וביד רועדת דפק על דלתה.
לאחר המתנה ארוכה נפתחה הדלת וממנו יצאה בחורה מיוחדת , כזו שתמיד ראה בחלומו. הוא לא הספיק להגיד מילה ועורב שחור ענק יצא מביתה והתיישב על כתפה.
"זה הוא זה הוא" , קרא אורי. "הוא לוקח את הכלים שלי". "הכלים שלך?" שאלה האישה. "כן סכין, מזלג, כף, כל יום לוקח משהו". והוא סיפר לה בעיניים נוצצות על הגינה שלו, על הערסל ואיך הופרה שלוותו בגלל העורב. "רוצה לבוא לראות את הגינה? תפס לפתע אורי אומץ". בשימחה אמרה האישה.
ולא אספר מה קרה בהמשך ורק אומר שכבר הרבה שנים עברו והערסל עדיין מתנדנד כל בוקר וכל ערב ועליו יושבים בחור ובחורה ועורב שחור אחד.

#כל הזכויות שמורות למתי גוטמן