הסיבות הלא נכונות לאגואיזם ואכפתיות.

אני באמת לא יודע למה אכפת לי שאת שוכבת עם כל העולם וגם עם אחותו,
אבל אכפת לי.
ולא מהסיבות הנכונות, לא אכפת לי שאת צועקת שמות במקום לקרוא ספרים. אכפת לי שאת לא צועקת את השם שלי.
וזה די מחרמן ומפתה לשמוע את סיפורי השלישיות שאת מספרת לי כל שבוע אם להיות כן, אבל אני מעדיף אותך לידי, צופה בקומדיה רומנטית עלובה שלא מעניינת את שתינו אבל העיקר שאת נשענת לי על הכתף, ואני תופס לך את הירך. סקס יבוא אחרי הסרט בכל מקרה.
ואני רוצה להיות זה שמדליק לך את הסיגריה, למרות שהריח גורם לי לרצות להקיא. או למות. אבל אני בכל מקרה מת כל פעם שאת לא לידי אז לפחות את תהיי הדבר האחרון שאני אראה לפני המוות, וכנראה שאהיה עם חיוך על הפנים (ובלי בגדים).
ואני רוצה להיות זה ששוטף לך את הגוף מסבון ומהלכלוך של היום ולנשק לך את הצלקות שאבא שלך השאיר לך כשהיית בת 10. ובאמת לא אכפת לי לצרף עוד מישהי למיטה, שלא תביני, אבל שתסתלק ברגע שאני גומר, כדי שאוכל לזיין לך את הפה. כל דבר שאת מוציאה מהפה יפה לדעתי, ולא רק הרוק שלך, גם המילים (אפילו הקללות שלך גורמות לי לצמרמורת).
ואני רוצה להתעורר לידך ולגעת לך בחזה הקופצני, ולדפוק אותך על שולחן הקפה בבוקר.
אני לא יודע למה אני כל כך אובססיבי כלפייך. אבל זה מה שקרה אחרי שהיית הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים כשהייתי סאחי ולא שיכור, ומיד אחרי דיברת איתי על השאלות הכי עמוקות שיש, אפילו יותר מהכוס שלך.
אולי אני לא מבין למה אני כל כך רוצה אותך, אבל את הדבר הכי נכון שקרה לי בחיים. ולא מהסיבות הנכונות.