הנקודה

הנקודה הזאת,
זו שהציקה לי שנים,
זו שצחקה עלי כאשר הסתכלתי על המראה,
נקודה שחורה, קטנה. ומציקה.
הנקודה הזו שלמדתי להתעלם ממנה,
למרות שכולם טרחו להזכיר לי אותה-
אני הפסקתי להסתכל עליה ומבחינתי היא כבר לא הייתה קיימת.
ואז הוא הגיע, בחור גבוה עם קול גבוה עוד יותר,
והוא התאהב בי,
הוא אהב בי הכל.
וכאשר הוא צייר אותי, הוא לא צייר את הנקודה,
הזו, הכואבת.
כנראה ידע שהיא פצע מדמם, או שדווקא לו- הנקודה הזו לא משנה שום דבר.
ובאותו היום הסתכלתי עליו חזק בעיניים, מודעת לכל פגם ולכל צחוק מוזר, ולרוק שניתז מפיו. ושם ,כמעט, ממש כמעט, אמרתי לו שהוא שלי לתמיד.
הנקודה הזו כבר לא משנה לאף אחד, היא עוד נקודה שמופיעה לי בין העיניים. היא ייחודית, היא שונה. ומסתבר שהיא ממש לא הכל בחיים..