המשכתי האלה.

נכון אולי אני עדיין ילדה וישלי כל כך הרבה מה ללמוד ועוד כל כך הרבה לעבור אבל אתה עזרת לי לעבור חלק משמעותי מתוך החיים, אתה עזרת לי לעבור משו שגרם לי להתחזק.
מצחיק איך זה שאתה זה שוויתרת עלי והיום אתה לא מוכן לשחרר. פעם כשעוד היה לי קשה הייתי מסתכלת על שיחות ישנות שלנו בלי לשים לב הדמעות היו יורדות מעצמן, ללכת לישון ולקום בבוקר בוכה נהיה אצלי הרגל. אבל היום? השיחות כבר נמחקו מזמן…
לימדת אותי שכלום לא נשאר לנצח ושאסור לי לתלות את האושר שלי באחרים.
אף בן לא שווה את הדמעות שלי, זוכר? אתה אמרת.
הזיכרונות ממך תמיד ישארו אבל הגעגוע? הגעגוע כבר נעלם.
אני אאחל לך רק טוב כי בכלזאת היית פרק משמעותי בחיים שלי, כל סוף זאת התחלה.
אני לא יגיד לך שלא היה לי קשה לראות שהמשכת האלה אבל אני כן יכולה להגיד שעכשיו גם אני.