המבט הראשון

יושב איתה, יושב עם האחת,
מקשיבים לשיר האהוב עלינו,
שומעים אותו מתחיל, ומדמיינים לנו את ההתחלה של הכל, איך הכל התחיל בעצם..
איך משני זרים הפכנו למה שאנו היום,
נזכרים במבט הראשון הזה, המבט הזה ששינה לנו כל כך הרבה בחיים, המבט הזה ששינה את הכל.
יושבים בבר, מעיפים מבטים, לא כמו כל סיפור מהאגדות, מתחיל במקום כזה וממשיך למקום חדש, ולפתע מתנגן השיר שלנו, השיר האהוב שלנו, השיר בו אזרתי אומץ לגשת אלייך, שאלתי אם תתלווי אלי לריקוד, ואת שתקת הנחת את ידייך על ידי, עם שתיקתך ועם עינייך שיכולתי באותו הרגע לראות הכל דרכן..
והינה אנחנו רוקדים בחשכה, לא רואים דבר חוץ מלבדנו, לא חושבים על דבר..
אני מסתכל אל עינייך הכחולות כים ורואה את עצמי נאבד אל תוך אהבתי אלייך..
והינה נגמר לנו הערב, את פוסעת אל כיוון היציאה בלעדי.. אני מתחיל לחשוש שתעלמי לתמיד, אך רגע לפני היציאה את מסמנת לי לבוא ולהתקרב, לוחשת לי באוזני שנהנת.. ומשאירה לי פתק עם המספר שלך וריח הבושם שאליו התמכרתי בגללך..