המאהב במסכה

הוא היה מופיע תמיד כשהייתי ישנה. מלווה אותי אל החלומות המתוקים. הרגשתי את אהבתו, הרגשתי אהבה אמיתית. מעולם לא ראיתי את פניו, תמיד הוא היה האיש במסכה. מסתורי. לפעמים די חששתי. למה הוא לא הסכים להראות לי פניו? הרי הוא היה אומר שהוא אוהב אותי. הוא היה מחבק אותי ומנשק אותי. יום אחד אזרתי אומץ והעזתי לאמר: ״תראה לי את פניך״. הוא התעלם. כאילו שלא הכיר אותי. הוא נשק לשפתיי ובמקביל הצמיד ידו לגרון שלי. משמע הוא רוצה לחנוק אותי. הוא מיד הוריד את ידו והביט עמוק בעיניי, עיניו הפנטו אותי. לא יכולתי לעמוד בפיתוי, הייתי מאוהבת! ״אני אמשיך לאהוב אותך, רק בבקשה הראה לי את פניך״ ביקשתי ממנו שוב. ושוב הוא התעלם. הבנתי שלא אקבל את מבוקשי אז שתקתי. הלכנו לישון. יום למחרת, מצאתי מעטפה ליד ראשי. פתחתי אותה, בפנים הייתה שרשרת מהממת ומכתב.. הייתי בטוחה שהוא כתב לי משהו רומנטי. מסתבר שטעיתי. הוא כתב שמעולם הוא לא אהב מישהי כמוני וכנראה שלעולם לא יאהב. הוא הוסיף כי הוא נאלץ לעזוב. ודאי שבכיתי. רציתי למות! הוא לא הראה לי את פניו, הוא לא אמר לי את שמו.. איך אמצא אותו עכשיו? בלילה שאחרי, חלמתי חלום. בחלומי הוא הופיע, הוא הביט בי, עיניו נצצו כילד המתרגש מחבילת ממתקים. לפתע הבנתי. הבנתי שהוא לא יחזור, שהוא בעצם לא קיים. הוא היה המאהב בחלומות שלי. המאהב במסכה.