הלב שנשבר מאהבה.

ברגע שהבנתי שהיא אוהבת אותי, ברחתי. אני לא מבין גדול בעינייני אהבה ולא רציתי שהיא תואהב אותי. עכשיו כשאני אומר את זה לחבר שלי גרג הוא אומר לי שאני טיפש, מי אומר לא לילדה הכי יפה בבית ספר?!. אני לא רוצה ילדה שתהיה "כאילו" חברה שלי.
גרג אומר לי שאני אומר את זה כי עדיין לא התגברתי על ננסי הילדה שהייתה הנפש התאומה שלי ,עכשיו היא סתם ילדה, מגעילה, דביקה והעיקר בת.
גרג אומר לי שכל בת שאני אוהב היא בת, אבל גרג טועה ננסי ממש לא הייתה בת היא הייתה אני בנקבה.

האמת בערך שלוש שנים אני לא ידעתי מה זה אהבה ואם להיות כנה אני לא כל – כך בטוח שאני יודע מה זאת אהבה גם עכשיו אחרי שחוויתי אחת כזאת.
אני פשוט לא רוצה לחוות כזאת אכזבה כשאני מגלה שהיא (ננסי בעיקר) לא מכירה אותי יותר, אבל למה בעצם אני מאשים אותה שהיא איבדה את הזיכרון שלה מקפיצה מצוק?. אני כבר לא יודע מה לחשוב.