המשך יבוא

הכרתי אותו במועדון ירושלמי פרק 1

23/02/2013 902 צפיות אין תגובות
המשך יבוא

שתים לפנות בוקר אני מוצאת את עצמי במועדון ירושלמי מרקדת על רחבת הריקודים עם בקבוק הוויסקי שנמזג אל תוך גרוני מענטזת לכל גבר את האגן. כמות ועוד כמות של אלכוהול מרגישה את גופי מתחיל להתעייף הראש סחרחורות כמעט ונופלת. יושבת בוהה בגברים הרוקדים על רחבת הריקודים עם בנות זוגם ואני יושבת בודדה לבדה מתמרמרת לתומי על כורסת הבר שלפתע קול גברי עבה וצלול שואל לשלומי. הוא עמד שם מולי. גוף חטוב חלק גבוה נראה טוב ואני כמו עפיפון מביטה לכל כיוון. אתה מדבר איתי? הוא מחזיק את ידי שואל האם את צריכה טרמפ לבית? הנהנתי בראשי עם חיוך מטופש. אשמח מאוד. הוא החזיק את גופי צולעת לעבר מכוניתו יושבת בקדמת האוטו חצי מעולפת נושמת בקושי רואה רק חושך בעיניים שהוא שואל היכן אני גרה… היכן אני גרה? לפתע זכרוני נמוג מגלמת מחזה טלנובלה לא מבינה מה קורה איתי מה שמי מי אני. הוא הביט עלי בחצי חיוך יושבים לפתע בבית קפה . תודה פעמיים סוכר כפית אחת קפה. יושבים מכירים זה את זאת. חייבת לציין שהוא היה רומנטיקן עדין ונחמד. הרגשתי כל כך טיפשה על התנהגותי. שיכורה מעורפלת עוד רגע ומתמוטטת. לאחר שעה של שכרות זכרוני התערפל לוחשת לו היכן אני גרה. ידיו אחזו אותי עוטף את גופי עם הז'קט החמים שלו עם ריחות בושם שלטפו את אפי. הוא הביט לעברי כל הנסיעה ואני בחצי עין כאילו לא שמה לב. נפרדת ממנו לשלום. נוטש אותי בדלפק דלת ביתי אט אט נמס מעיניי עם מכוניתו. נשכבת על מיטתי כל שאני רוצה הוא להפשיט את בגדיי מעליי. מסירה את הגרביים מכפות רגליי. הן היו כל כך מטונפות וריחות לא נעימים מהצטברות מנת יתר של וויסקי ולילהארוך. מניחה את ראשי על הכר בוהה בתקרת החדר חושבת על אותו אדם רומנטיקן ג'נטלמן הגבר שבגברים. יום למחרת מתעוררת עם כאבי ראש נוראים. מפשילה את הז'קט שלו שהשאיר בזיכרוני עם ריחות הבושם המוכתמים. מקפלת את הז'קט שלפתי צנח מכיסו פתק צבעוני . מקווה שהז'קט חימם אותך בלילה ועם זאת מקווה שתישארי בקשר. עם סיומו רשם את מספר הנייד שלו. בוהה כל שעות הצהריים במספר מתלבטת עם לחייג לשמוע את קולו העדין. לשמוע את קולו הרך שחדר בי כהתמכרות לראשי. ברדת הערב נשענתי על הספה צמודה לטלפון כמו ילדה קטנה תולשת את עלי הפרח אוהב לא אוהב. מביטה על מספר הנייד שלו מהרהרת עם להתקשר. באחיזת אומץ הרמתי את השפופרת ליבי פועם בחזקה מהתרגשות יתר כאילו הייתי מאוהבת בפעם הראשונה בחיי. קולו נשמע בצד השני שותקת כאילמת מנסה לדבר אך המילים לא יצאו. מנתקת וצוחקת. ממש טיפשה דבר כזה עוד לא היה. מרימה שוב השפופרת . מאזינה לקולו ולוחשת היי התקשרתי לומר תודה על אתמול. הוא הזמין אותי לביתו לכוס קפה חברותי. הסכמתי מייד בלי לחשוב פעמיים. לבשתי את בגדיי מתניעה את האוטו ונוסעת במהירות כפליים. מחנה את האוטו מול ביתו. ממש ארמון בנה פה האדון. צלצול הפעמון נשמע ועכשיו אין לאן לברוח. זאת אני ואנוכי מול דלת ביתו.
הדלת אט אט נפתחה. הוא עמד על מפתן הבית שחלוק כחלחל לבוש על עורו. חזה בודד קורץ מתוכו שמנמני חלק כזה פשוט לטרוף אותו ללא מנוס. דממה שררה את המקום מביטים זה בזאת . את מעוניינת להיכנס או בשלך להישאר בחוץ ולחלוק שיחות לעבר היום? מחייכת עם גיחוך נכנסת לביתו . הדלת נטרקה. זהו. אין לאן לברוח. אין שום מנוס. זה אני הוא אנוכי או כלום. יושבת על כורסא חייכנית ביישנית. נו מה נסגר איתי. תאמרי משהו. תשתפי אותו בדבר מה. כמו גולם יושבת מחייכת. שתיים סוכר תודה רבה. על מה תודה? הוא לא הציע לי שום דבר. נבוכה מביטה עליו כמו גולם. הוא החל לנוע אל עבר המטבח. אני כבר חוזר לא לברוח לשום מקום. כן בטח אני כבר הולכת. בא לי למות. כל כך נבוכה יושבת כמו סתומה לא אומרת דבר. הוא חזר עם שתי כוסות ויין אדום. שמונה בערב והלילה רק מתחיל. יושבים צמודים זה לזאת. כוסות היין בין ידינו שלובות בזרועותיו לוגמים את טעם החיים ומפטפטים על החיים


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך