הכאב שיש בי אף אחד לא יבין

יומן יקר,
אני ומור כבר שלוש שנים ביחד.
אני כותבת ובוכה..
הספקנו ליפרד ולחזור.
לריב עם המשפחה שלו!
והלב שלי כבר לא מכיל את זה..
הלב שלי כבר כאב וצורח!
מור לא מפסיק להתנהג אלי מגעיל או הכי טוב,
אני כבר לא יודעת מה הבן אדם רוצה.
לא ניפגשנו 3ימים והבן אדם אפילו לא אומר שהוא מתגעגע.
מה עשיתי לו אלוהים למה זה מגיע לי???
אני כמו מפגרת רודפת אחריו רושמת לו שאני בוכה ואני מתגעגעת..
והוא לא ניראלי שזה מזיז לו..
כל לילה כבר נהיה לריב בגלל שלא ניפגשים והוא..
פאקינג רושם לי זה קצת מרחיק אותי הריבים האלה!
בן זונה 3 ימים לא ניפגשים בקושי מדבר איתי לא שמעתי את הקול שלו בכלל
וזה מרחיק אותך הריבים..
כל לילה אני בוכה את החיים שלי מספרת לו שקשה לי עם זה והוא טיפש..
באלי כלכך לרשום לו״ אתה פשוט אפס מאופס..חושב רק על התחת של עצמך!! אם אתה לא רוצה אצ הקשר הזה תקום ותגיד אני לא איזה שרמוטה שלך!
הלב שלי כבר מרוסק אני לא איזה משחק פינפונג.. אנחנו 3 שנים זה לא משחק!״
אבל אין אין לי אומץ כי זה יגיע למקומות לא נעימים..
אני שותקת כבר למדתי לעביר ולא לשאר על זה..
אבל הלב שלי אוחח הלב שלי כבר לא מתמודד.
אני לא אשקר שהיא רוצה היא יודע לעשות אותי מלכה
אבל כניראה שהזמן הזה לא עושה לו טוב והוא פשוט כבר רגיל אלי..
עוד אני חשבתי שעם האקס זה היה יותר גרוע ולאגיד את האמת זה בדיוק אותו דבר אותה דרגה..
מענין מה האחרים יעשו במקומי…?