הים שלי פרק 1 חלק א
לפני שלוש חודשים..
הכל מושלם, דרור ומיה מאוהבים ולי באמת טוב.אני ומיה עברנו לגור בקומונה של דרור, הוא חי שם כבר כמה שנים ביחד עם עוד כמה חבר'ה ישראליים שהוא הכיר במהלך החיים שלו כאן. היה לנו טוב עד שמיה ודרור רבו ומיה החליטה שזה הזמו לחזור לארץ.
"תשכחי מזה" אני אומרת בזעם "אני לא חוזרת."
"אז אני אלך לבד!" היא אומרת בחזרה.לפני עשר שנים אמא שלנו ואחינו הגדול, דניאל, נהרגו בתאונת דרכים. ואבא שלי אהשים את עצמו, אני הייתי רק בת אחת עשרה ומיה שלוש עשרה.אנחנו נשבענו שלא משנה מה יקרה תמיד נהיה יחד.אני, היא ואבא שלנו.לפני חמש שנים אבא התחתן שוב גם נולד לו ילד חדש והוא לא זוכר יותר את בנותיו הישנות.
"בסדר! תנטשי אותי גם את.בדיוק כמו שאבא ברח."
"בסדר!" היא אומרת בכעס ויוצאת מהבית ומאז לא שמעתי ממנה.
"את בסדר?" שואל דרור.
"יכול להיות יותר טוב." אני עונה ומנגבת את הדמעןת מפניי.
"היא הלכה?" הוא שואל.
"היא הלכה." אני עונה בקול רועד.דרור מתיישב לידי על הספה.אני יודעת שאני אמורה להרגיש רע עם עצמי על זה שלא הלכתי איתה אבל זה לא כך.אני מרגישה הקלה.אבל אם אני מרגישה הקלה, למה אני בוכה?
"היא תחזור?" הוא שואל.
"אני לא חושבת." הבכי רק מתגבר ודרור מחבק אותי ומנחם אותי.
"יהיה בסדר" הוא אומר ומנשק את ראשי "יהיה בסדר".
"למה את בוכה?" שואלת אלה בחורה עם שיער בלונדיני קצר שגם גרה כאן. אני לא עונה.לא יכולה עוד לדבר.
"אחות שלך יודעת שאת והחבר שלה קרובים כל כך?" היא מצחקקת ויוצאת לחצר.
"אל תתיחסי." אומר דרור.
תגובות (0)