הייתי חתול ביישן

סיפור שסיפר לי ג'רי החתול: הייתי חתול ביישן…
(מבוסס על סיפור אמיתי ועל רעיונות משירו של שלום חנוך: תפסתי ראש על הבר)

הייתי חתול ביישן, לא מנוסה עם חתולות.
כן, אני ג'רי , החתול האפור עם הסינר הלבן. לפני הרבה שנים אומצתי ע"י זוג בני אדם נחמדים ונעימים. הם דאגו לי, נתנו לי אוכל , שיחקו איתי ותמיד היה לי כיף איתם. אני אמנם נראה גבר גבר אבל האמת היא שבכלל לא הכרתי חיות. שנים לא יצאתי מהבית וכשכבר הוציאו אותי, שמו אותי בכלוב והביאו אותי לרופא חיות. בשירים ששרים בני האדם, רופא החיות הוא חביב ונחמד ואפילו מדבר בשפת החיות, אבל במרפאה הזאת הרופא היה דוקר אותי במחט ואם הייתי מתנגד הוא היה נעזר בעוד אחות ולא יכולתי לעשות כלום. שם דווקא ראיתי מספר בעלי חיים אבל כלוב וחלוקים לבנים לא מייצרים אווירה לבליינד דייט.
ככה חייתי הרבה שנים, מציץ אל העולם מהמרפסת, שומע קולות, יללות ואפילו קרבות בין חתולי רחוב אבל אף פעם לא הבנתי על מה הם נלחמים.
לפעמים הייתי מסתכל בטלוויזיה ורואה חיות דומות לי אבל כשהצצתי מאחורי הטלוויזיה, לא היה שם כלום וגם על המסך, החיות המעניינות נעלמו.
וכך עוברים הימים והלילות החודשים והשנים, ואני כבר לא צעיר, קצת מתקשה לקפוץ, כבר לא מתעניין במשחקים ואפילו עכברים לא עושים לי את זה. לאכול ולישון, לישון ולאכול. לפעמים אני שואל את עצמי: " זה הכל בחיים?" ולפעמים אני מרגיש התרגשות בגוף וכמיהה למשהו. אבל למה?, למה? למהההההה ?
יום אחד, הבעלים שלי נפרדו. הגבר שם אותי בכלוב והכניס אותי לאוטו שלו ונסע. אחרי נסיעה ארוכה, הוא עצר והביא אתי לבית גדול עם חצר. מיד כשניכנסנו הביתה ראיתי שם חיה מוזרה. היא נראתה כמו חתולה אבל לא הייתי בטוח כי היה לה מראה שונה, היא השמיעה משהו בקול רם, הייתה קופצת, רצה, משתוללת ומכשכשת בזנבה.
כשנתנו לי אוכל, היא הייתה קופצת ומתרגשת ונדחפת לאכול את האוכל שלי. בתחילה נלחמתי אבל משהו בתוכי אמר לי שאני צריך להתנהג כמו גבר ולא לריב איתה. חתול בוגר לעולם לא יכה חתולה גברת. הרבה פעמים, ויתרתי על האוכל שלי בצורה אצילית והלכתי לישון רעב.
התחלתי חיים חדשים בבית חדש . ואהבתי את בעלת הבית החדשה שחייכה אלי, נתנה לי אוכל ודאגה לי לערסל נוח, שאוכל לישון בו. ובעיקר אהבתי את החצר עם הדשא הרך.
החתולה התחילה לכרכר סביבי, לכשכש בזנבה על פני ולעשות סיבובים סביבי. לא ידעתי מה זה אומר. מצד אחד זה הרגיז אותי אבל היה בזה משהו מפתה. עבר בי ריגוש מוזר ומהנה.
ערב אחד, כשהבעלים הלכו לישון ניגשה אלי החתולה והריחה אותי מאחור. הזדעזעתי, מה את עושה? "חתולים מכובדים לא מתנהגים ככה", צעקתי עליה בחתולית ספרותית. והיא כלל לא מקשיבה וממשיכה שוב ושוב עד שהתפתיתי וקפצתי עליה.
אנ'לא זוכר בדיוק מה שם קרה, אבל הרגשתי משהו, פתאום נבהלתי נורא. כשהסתכלתי במחשב של בעל הבית הבנתי, שמה שהרגשתי זה נכון. זו לא חתולה, זאת אומרת שזו כלבה, סתם כלבה .
הייתי חתול ביישן…
#כל_הזכויות_שמורות_למתי_גוטמן