החמור שבנינו

אני מחכה.
עוד שניה.
עוד דקה.
זה יבוא.
אני יודעת.
אבל עדיין מחכה.
מבקשת שתחזור.
אך תפילתי לא נענתה.
אתה לא חוזר.
אתה אפילו לא מסמס בחזרה!
כשהלכת אתה אמרת לי בקול רם:
"זה לא אני,זה גם לא את.
זה החמור שבנינו!"
עדיין לא פתרתי את החידה.
גם מעולם לא ראיתי חמור,
בטח שלא בינינו.
אולי זה לא חמור אמיתי?
אולי הוא אצלך בדמיון?
אולי זאת בכלל חמורה?
כן, אולי זאת אתון?
רגע, יש לי רעיון!
אני יכולה להתנקם…
זה יהיה קל כמו צלצול פעמון…
אני אקנה חמור בשוק, ביחד עם ההמון!!!
ככה תראה שגם לי יש חמור,
ואם יהייה לי מזל, הוא יתאהב באתון!!!
אז, זהו.
זה נגמר.
מצאתי פתרון.
לחמור הבעייתי,
שהתהלך בינינו המון.