הזמן הוא שעושה את האדם

פעם? ליבי היה קופץ כשהייתי שומעת את שמו, פרפרים החלו עפים בבטני, ראשי הסתחרר…
היום – כאב מדקר על צביטת הנוסטלגיה, קללות על הפגיעה, על התנהגותו…

פעם? חיוך שנמתח מאוזן לאוזן, שירי אהבה מתנגנים לי בראש
היום – כאב שלא נגמר על האגו של שנינו

פעם? היה טוב, היה קרוב (יחסית)
היום – כאב מרוחק, פגיעות אינסופיות

פעם? היינו בלתי ניתנים להפרדה, אחד של השני
היום – זה נס אם אנחנו מתייחסים למילה של האחר

פעם? לבבות ריצדו ליד שמך, כשהייתי עוצמת עיניים הייתי רואה אותך
היום – משתדלת שלא להיתקל בשום דבר שיזכיר לי משהו ממך

פעם? הייתי מנסה להבין, הייתי נעצבת בגלל ריבים
היום – אני מבינה שאם לא הריבים לא היה מתגלה האופי האמיתי שלך, זה שלא רציתי לראות

פעם? חשבתי שאתה המלאך שלי
היום – יותר בכיוון של מלאך המוות, תמיד מבשר רעות

פעם? הייתי מתרגשת מהשיחות שלנו, שיחות של שעות
היום – אני מתחרטת על שחשבתי שזה באמת יכול לקרות

פעם? החברה הכי טובה שלי לא אהבה אותך מהשניה הראשונה
היום – אני מבינה שהיא צדקה