הוא

זה סיפור קטן.. על מה שעובר עלי כרגע. אשמח מאוד אם תקראו זה חשוב לי… אני לא מבשקת שתגיבו רק תקראו

שאת רואה שהוא מחובר וכל מה שרק עולה לך בראש זה כמה שאת רוצה לדבר איתו.
שאת רואה אותו עובר מולך אבל הוא אינו מודע לקיומך במיוחד.
למרות שכן הכרתם בעבר וכן דיברתם, לא פנים אל פנים, הוא לא יזהה אותך.
הצמרמורות החמימות שממלאות את גופך,
החיוך הזה שלאט לאט מתפתח על שפתיך ברגע שאת רק חושבת עליו.
ואז את נזכרת שהוא לא שם עליך.
שאת נזכרת שהוא גדול מימך.
שאת נזכרת שהוא לא זוכר בת כמה את כל פעם שאתם מדברים ואז את מזכירה לו.
שאת נזכרת שבדרך כלל הזיחה ממשיכה לאחר שאת מזכירה את גילך,
אבל הפעם לא..
הפעם את מבינה שכנראה אותה השיחה הייתה האחרונה..