הגיע האור

אני יודעת איך את מרגישה. אני יודעת איך זה להרגיש שאת נמצאת עם בן אדם ולהרגיש בבית. להרגיש שאת בכלל מרחפת על ענן. שאת עם האיש סוד שלך, החבר הכי טוב שלך, הבן אדם שמכיר את כל כולך מכף רגל ועד ראש. שאת כל כך אוהבת את הבן אדם שאיתך, שאת מעריצה אותו, מכורה לריח שלו, מכורה אליו, אוהבת אותו בדיוק ככה, כמו שהוא. שאת מרגישה שהוא הופך אותך לגרסה הרבה יותר טובה של עצמך.

אני מכירה את התחושה להיות עם בן אדם שנהנה להרגיש אותך. שלפעמים את מדמיינת חוטים של חשמל שמחברים ביניכם, שאתם מרגישים אחד את השנייה. ולא חייב מגע, פשוט שיהיה לצידך תמיד. תחושה כזאת של לחלוק את האושר שלך עם עוד בן אדם, אושר אמיתי. אושר טהור שנובע רק מלשמוע אותו צוחק.

וזה מצחיק שברגע שמסתכלים על זה מהצד, זה גורם לתחושה הפוכה. זה גורם למן עצב כזה, סוג של קנאה, שהיית רוצה את להיות שם. זה להתגעגע לזה, לתחושה הזאת שבלב. להרגיש שייכת, נאהבת, נחשקת, על ידיך. זה להתרגש מלשמוע את השם שלו ברחוב, גם אם לא באמת מתכוונים אליו בדיוק. זה לחשוב על השם שלו בראש ולהרגיש איך הלב מיד מתכווץ, כי הוא עדיין שייך לו. הוא כולו שלו.

זה כיף לדעת שיש מישהו שתמיד יקבל אותך, שיהיה המפלט שלך מהמלחמות היום יומיות. מישהו שאת מרגישה איתו שלא צריך יותר לחשוב, לתהות, לדאוג. את לא צריכה להשתנות בשביל להתאים את עצמך אליו, כי הוא אוהב אותך כמו שאת. כיף לדעת שיש מישהו שישן איתך בלילה ומתעורר איתך בבוקר. מישהו שהופך את הלילות שלך להרבה יותר שקטים, בלי כל החלומות הרעים והסיוטים.

מישהו שישאר פה, בלי שתפחדי שהוא יעלם. כי הפעם הוא כאן, והוא הבטיח שישאר לתמיד. הוא מכיר את החרדת נטישה הזאת שלך, יודע שכולם באים וכולם הולכים, והבטיח שעכשיו זה יהיה אחרת. סוף סוף אחד שאת מרגישה שהוא באמת כאן כדי להישאר. אחד כזה שלא יוותר עלייך כשקצת קשה, שיתעקש. שיגרום לך לרצות להיות אדם טוב יותר כלפי עצמך ולא כלפיו.

זה מה שאהבה אמיתית עושה לנו, היא מעוררת כל חלק בגוף ובנשמה לחיים, גורמת לנו לפרוח. גורמת לנו להרגיש בטוחים, בטוחים במי שאנחנו, בטוחים במקום שלנו, בטוחים בבחירות שעשינו. וגם אם היו טעויות, הן רק גרמו לך ללמוד ולהשתפר. זה היה שווה את זה, כי אחרי כל החושך שעברת בסוף הגיע האור. ואולי מהיום תוכלי באמת לפרוח.