האלילה שלי

"את האלילה שלי".
אמרת לי פעם אחת, ליד המדורה.
המשפט בא בלי הכנה, אבל מי כמוך יודע שאני יודעת להסתדר עם הפתעות.
"למה?" שאלתי עם החיוך הכי מתוק שיכולתי למצוא,
"סתם, אני יודע?", האמת שבתוכי קיוויתי לתשובה שוברת לבבות, כזאת שיש רק בסרטים. אבל התשובה נשארה במקומה.

עכשיו, עשרה חודשים אחרי השיחה הזאת,אני יושבת וכותבת את זה, הקשר שלנו עבר עליות וירידות, זוגיות לא משותפת, פרצי קנאה מזדמנים, ריבים ללא מילים. אבל אף פעם לא היה לנו את מה שאנחנו רצינו שבאמת יהיה, אף פעם לא היה בינינו הקשר הזה, שובר הלבבות ,כזה שיש בסרטים, אך הקשר נשאר במקומו, כמו התשובה.