האהבה האמיתית הראשונה

הוא היה האהבה האמתית הראשונה שלי. אהבה כזו שבעוד כמה שנים כשאהיה אמא, אספר לבתי המתבגרת עלייה. אני אספר כמה אהבתי אותו, כמה חשבתי עליו, כמה הוא היה יפה. אני אוסיף שכשהייתי לידו תמיד חייכתי, גם אם לא רציתי. שלא יכולתי לכעוס עליו גם כשהוא מאוד עיצבן. אני אסתכל בעיניה של בתי ואזכר איך הייתי נשאבת לתוך עיניו, איך הכחול האינסופי המצמרר של עיניו היה ממיס אותי. אני אומר לה שאהבה ראשונה כזו היא דבר מיוחד, שתמיד זוכרים, ושכשהיא תהיה אמא היא גם תספר לביתה על אהבתה הראשונה.
אני אספר לה כמה רציתי להשאיר בליבו משהו ממני, כמעין אות תודה על כל מה שהוא השאיר בי, על החיוך שלא ירד מפני במשך חודשים, על הזכרונות הנעימים.
'כשהוא היה פונה אליי' אני אומר לה 'ליבי היה מחסיר פעימה'.
אני אספר הכל ואתאר כל פרט ופרט שגרמו לי להרגיש מיוחדת, כאילו זה רק אני והוא בחדר.
אני אספר הכל.
רק דבר אחד לא אספר. אני לא אספר כמה אהבה אמיתית ראשונה שכזו כואבת.
כמה כאב לי כשביקש שאסתכל בעיניו הכחולות. הוא ידע מה כוחן, וידע שאין אדם שיכול על כחול שכזה.
לא אתאר לבתי כמה כאב והתכווץ ליבי כשראיתי אותו מסתובב בחברת ידידות אחרות.
כמה כאב לי יותר מכל, כשהתברר לי שהכל היה לא יותר מאשלייה. חלום מתוק שעטף אותי ומנע ממני לראות את האמת.
אני לא אספר על כל הכאב והדמעות לבתי. אני אתן לה תקווה ואתפלל שאהבתה הראשונה לא תהיה כמו שלי.
אני אתפלל שכשהיא תהיה אמא ותספר לביתה על האהבה האמיתית הראשונה שלה, היא לא תצטרף להשמיט את כאבי הלב העצומים, כי לה לא היו כאלה.
כי האהבה האמיתית הראשונה שלה התממשה.