דמייני ~

הדמעות מתחילות לרדת, את מרגישה שזה נגמר, שזה לא הולך בינכם יותר, הוא פגע בך יותר מדי,
את ידעת שיגיע היום שהוא יפגע בך ותצטרכו להיפרד.
לפעמים חשבת שתחיו ביחד תמיד
אבל בתוך תוכך ידעת שזה לא יקרה, אתם צעירים, רק בני16
נשמעת דפיקה בדלת
את מנגבת את העיניים ופותחת את הדלת, זה הוא.
את סוגרת לו את הדלת בפנים ונשענת עליה, את בוכה.
״בבקשה תפתחי לי, אנחנו חייבים לדבר״
את פןתחת לו את הדלת
״זה נגמר ביננו״ את אומרת, בלי טיפת רגש ומשפילה מבט
את סוגרת את הדלת אבל הוא עוצר אותה עם הרגל
״אבל אני אוהב אותך״ הוא צועק ומנסה לפתוח את הדלת
״אני לא מסוגלת לסמוך עלייך״
״אני לא התכןןנתי, לא התכוונתי לפגוע בך ואת יודעת את זה״
״אני כבר לא יודעת כלום״
את מצליחה לסגור את הדלת ונועלת אותהה
את מתיישבת ובוכה ליד הדלת, חצי שעה שלמה את יושבת ובוכה
בדיוק שאת קמה משתחל מכתב מתחת לדלת
את פותחת את המכתב:
׳אני יודע מה את מרגישה, אני יודע שפגעתי בך ולא התכוונתי, אני אפילו לא יכול לתאר לך כמה אני מצטער, אני לא חושב שאני יכול לחיות בלעדייך, את יודעת שבחיים לא פגעתי בך ובחיים אני לא אפגע בך, זה קרה בטעות, אני לא עשיתי את זה בכוונה, אני מרגיש שאת האישה של חיי, את זאת שאני רוצה לחיות איתה, אני כל כך אוהב אותך, זה לא ייגמר לעולם, גם אם את חושבת שאני אוהב אותה את כנראה אף פעם לא הסתכלת על המבט שלי שאני רואה אותך, איך העיניים שלי נוצצות שאני מסתכל עלייך, איך הלב שלי רועד שאני מנשק ומחבק אותך, איך שאת אומרת שאת אוהבת החיוך עולה לבד,
איך כל פעם שאני הולך לישון כל החלומות והמחשבות הם עלייך, ועל כמה שאני אוהב אותך,אני לא אותו הדבר בלעדייך, אני לא יכול לתאר לך כמה כואב יהיה לי לראאות אותך עם מישהו אחר ,
אני אוהב אותך

נ.ב-תפתחי כבר את הדלת אני כבר שעה יושב פה ׳

את מחייכת לעצמך, מבינה שטעית, ושגם לך מותר לטעות לפעמים,
את פותחת את הדלת עם חיוך על הפנים ומבט מושפל
״אתה מתכוון לעמוד פה עוד הרבה או לנשק אותי?״ את אומרת וצוחקת
הוא צוחק מתוך מבוכה ורץ לנשק אותך , שאתם משתחררים מהנשיקה הוא מזכיר לך כמה הוא אוהב אותך, כמה הוא לא קיים בלעדייך וכמה שהמכתב הזה מתאר בדיוק מה שהוא חושב
״אתה יכול לשחרר אותי עכשיו ״ את צוחקת ואומרת לו לאחר חיבוק מאושר של יותר מ3 דקות
את פותחת את הדלת של הבית ומסמנת לו להיכנס
אתם נכנסים מאושרים יד ביד ❤️

הסוף~