דבש

היה זה בוקר שבת קיצי ויפיפה .
יצאתי לשוטט לבדי , כמו שנהגתי לעשות בכול שבת.
הלב משך אותי לעבר הרפתות הרחוקות (האף לא),
חברת החיות הגדולות נעמה לי והשכיחה במעט את בדידותי החונקת.
הייתי מלטף ראשיהן הגדולים, מאכיל אותן מכף ידי והן בהכרת תודה מופלאה, היו מביטות בי בעיניהם הגדולות והרטובות .
אך אותו בוקר לא הגעתי אל הרפתות הרחוקות , משהו אחר משך את תשומת ליבי .
משהו שונה התרחש..
ריח מתוק עלה באפי, באותו בוקר שבת בהיר .
נשאתי את רגלי לעבר מבנה גדול וישן בקצה המשק ,
מתנשם ומתנשף הגעתי אליו הריח המתוק הציף אותי כמו גל המתרסק אל החוף .
תחבתי את ראשי בדלת והצצתי פנימה ,
ואז בבת אחת הבנתי …דבש , רודים עכשיו דבש …
המקום היה ריק מאדם , רק חביות של דבש וכוורות מלאות או מלאות למחצה היו פזורות בחדר .
ניגשתי אל אחת החביות הפתוחות , ריח הדבש סחרר את ראשי, טעמתי מעט מן הדבש הזהוב …
טעמו היה חזק ושמימי , עצמתי את עיני , נתתי לנוזל הצמיגי לגלוש במורד גרוני ולחלחל לאט במורדות נפשי.
בפינת החדר הייתה ערימת שקים גדולה , כנראה גרעיני חיטה מהעונה שעברה .
נשכבתי על ערמת השקים, שוקע במחשבות על אלפי דבורים עמלות ומלכה אחת עצלה ….
התעוררתי למגע יד רכה , פקחתי את עיניי זאת הייתה ענת הבת של הכוורן .
ענת, הייתה בת גילי, דקת גזרה, אף מחודד, עיניים חומות בורקות ושער שחור קצר, ענת התיישבה על השקים מולי
"מה אתה עושה כאן ? " שאלה, " סתם עברתי והריח משך אותי " אמרתי
ענת צחקה " טעמת ?" שאלה , "השנה הוא ממש טוב " הוסיפה … "פרחי הדרים"…
"טעמתי והוא לא משהו, הדבש מהסופר יותר טעים" הקנטתי אותה … "באמת ? " אמרה "אתה בטוח ? "
ענת שלחה את ידה אל החבית, חפנה מלוא הכף דבש, התקרבה אלי ואמרה "תנסה שוב"
ובאומרה זאת מרחה את הדבש על פניי …. קמתי בזינוק כנשוך נחש , הדפתי אותה הצידה והצטיידתי במעט דבש גם אני, התקרבתי אליה וניסיתי למרוח את הדבש על פניה . ענת הייתה זריזה כחתול והצליחה להתחמק ממני, כתוצאה מכך נמרח הדבש על חולצת הטריקו הלבנה שלה והכתים את כולה.
מאותו רגע, התרחש בינינו קרב צמוד, כאשר כול אחד מנסה לכסות את השני ביותר דבש …
לאחר מספר דקות, נחתנו מותשים ודביקים על שקי החיטה …
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לטעום שוב ? " , שאלה ענת בחיוך ממזרי …
"נראה לי שבכל זאת אנסה" , גמגמתי והתקרבתי אליה …
שפתותינו נפגשו ואין צורך להגיד שזו הייתה נשיקה מתוקה מדבש ….
הנשיקה הראשונה שלי …