סליחה.
שניהם עומדים בפארק. חצות, המקום ריק מאיש. הם עומדים אחד מול השנייה, והדממה מחניקה את כולם.
כבר כמה דקות שהם סתם עומדים כך, והיא מלאה דמעות. הוא משפיל את מבטו ותוחב את ידיו לכיסים. היא עם שיער מבולגן לגמרי, בגדיה מלוכלכים והיא נראית נואשת. העיניים של שניהם אדומות, הוא מתאמץ שלא להראות חלש, היא מורידה דמעות בשקט.
שומעים את הצרצרים, רואים את הכוכבים בשמיים והירח המלא. המגלשות נטושות, הסולם מלא באבק. הם עומדים במדרכה שליד החול, לא בחול המלוכלך המלא בניירות וזבל אחר.
היא נושכת את שפתייה, היא מחפשת את המילים לומר. הוא מרגיש איך ידיים בלתי נראות חונקות אותו, לא נותנים לו לדבר. והלב שלו פועם כמו פצצה, שכל רגע תוכל להתפוצץ. היא משחקת באבנים, בועטת בהם בשקט. אף אחד לא מעז להגיד את המשפט הראשון.
הוא עוצם את העיניים, בלי לראות אותה, כשהדמעות יורדות, הוא מתחיל לדבר.
"מה.. רצית?" הידיים שחנקו אותו השתחררו מעט, אך הוא עדיין מרגיש איך לכל מילה יש משקל של טון.
היא מביטה בו. הוא מביט בה, בלי לזוז מהמקום. לאחר כמה שניות של חשיבה, גם היא עונה.
סליחה." היא מרימה את מבטה אליו, מחכה לאישור. הוא לא זז ממקומו, ולא זז מפרצופו החוסם רגשות."אני יודעת שלא תסלח לי, זה ברור מאליו. אבל זה על הלב שלי חודש. אני לא מסוגלת יותר." הקול שלה צרוד, אך הוא עדיין שומע את קולה העדין והנעים, כמה שהיא כואבת.
והוא?"
"הוא כבר לא קיים. הוא מגעיל אליי, כבר שכחתי אותו. אני רוצה שנתגבר על זה, אנחנו זוג של תמיד."
הוא מרגיש איך פיו מתמלא במים, והוא לא מסוגל לפתוח אותו אפילו מעט. הוא מחכה שהיא תמשיך לדבר. "אני מתחננת. אני מתגעגעת אלייך כל כך."
"ואני לא?" הוא כמעט פרץ בצעקה, "אני אף פעם לא התגעגעתי אלייך ככה, ברגע שראיתי אותך מתנשקת אייתו, חשבתי שאני רק אשנא אותך. אבל לא, אני לא מפסיק לחשוב עלייך. חיכיתי שתבקשי סליחה, חיכיתי לזה כל כך, אבל עכשיו זה נראה אחרת." היא הביטה בו קצת בהלם. היא נרתעה טיפה אחורנית, ועיניה הכחולות נפערו בקצת. "מה את היית עושה אם היית במקומי?"
היא שוב נושכת את שפתייה. ברור שהיא לא בטוחה בתשובתה, אבל היא נושמת עמוק ומתחילה להניע את לשונה.
"הייתי סולחת לך."
"גם אם זה היה עם האויבת שלך?" "אני לא בגדתי בך עם האויב שלך."
"ברור. בגדת עם חברי הטוב ביותר."
"אני רציתי להגיד סליחה. אני לא רוצה לריב עכשיו. אם תסלח לי, אני מבטיחה שאהיה הבת זוג הכי טובה שאוכל, אפנק אותך כל יום, לא אגע בבנים אחרים.." היא לא הצליחה לסיים את נאומה. הוא עצר אותה.
"אני לא רוצה שתהיי בכלא! את יודעת כמה פעמיים ראיתי אותך נוגעת בו? חיבקת אותו לפעמיים, לא חשדתי כי זה היה ידידותי, לפעמיים הבטת בו בחשק, היית תמיד מחייכת אליו. התעלמתי, עד שראיתי את מה שראיתי. ולי היית קרה ומזלזלת, הרגשתי שאין לנו משמעות יותר. עכשיו יש לנו?"
גם לזה היא לא ידעה לענות. היא השפילה את מבטה ושוב שיחקה בסלעים שבין רגליה. שניהם נזכרו בבת אחת ברגעים הכי טובים שלהם, ברגעים שצחקו ואחזו ידיים, בנשיקה הראשונה שלהם, ברגעים שהם היו החברים הכי טובים, שהיו הולכים לסרטים ביחד, במיוחד אימה, איך שבאולם הם צרחו יחדיו והקהל רק כעס. קרה הרגע שכל זה נמחק. ברגע אחד, המערכת שלהם נגמרה. הם לא חזרו להיות זוג, אפילו לא חברים הכי טובים. אפילו לא ידידים, אלא רק אויבים. וזה לא אמור להיות ככה.
"יהיה לנו." היא לחשה. הוא הרים אליה את מבטו, היא עדיין לא הסתכלה עליו. "אני מבטיחה שהכול ישתנה, רק בבקשה, תחזור."
לאחר כמה דקות של חשיבה, הוא הביט בה. היא לא שמה לב אל זה, היא שוב שיחקה בסלע. הוא הביט בשערה האדמומי המתפרע ברוח, בעיניה הכחולות המלאות בדמעות, בבגדיה המלוכלכים בבוץ, היא בטח נפלה והוא אפילו לא שאל אם היא בסדר. היא הייתה רצה אליו, ומרוב חוסר ריכוז היא נפלה.
הוא הביט בו, אם הוא שווה לה. שיער שחור חלק, עם עיניים חומות. הוא תמיד מסודר, סוודר מקופל בשרוולים, ג'ינס יוקרתי ונעלי ספורט.
הוא התקרב אליה. לאט, לאט. בשקט. היא לאט לאט הרימה אליו את מבטה, וראתה שהם קרובים כמו פעם. היה אפשר להרגיש את האוויר ביניהם, אך שהאחר נושף והאחר נושם.
הוא נישק אותה בעדינות, לא באגרסיביות ולא חלש. אלא נשיקה קצרה ומתוקה, שנותנת חשק לעוד
."מצטער על הפציעה."
"זה.. בסדר." היא לא ידעה אם הוא הרגיש את ליבה הדופק בלי הפסקה. אבל היא הרגישה בהחלט.
"אני אחשוב על זה.."
הוא הסתובב והלך משם. ממש כך. בלי תשובה, כן או לא. בכל זאת היא חייכה חיוך קטן ולחשה לעצמה,
"על הנשיקה או על הסליחה?"
תגובות (26)
זה מושלםםםםם
את חייבת להמשיךךך את זההה
מושלםם
זה מדהים מדהים מדהים!!! פשוט מדהים!! ממש התעלית על עצמך הפעם. ככל שהמשכתי לקרוא רק רציתי לדעת עוד, והסוף היה כל-כך חזק וסיים את הסיפור בצורה מושלמת! אני ככ גאה בך שהתפתחת ככה ונהיית לסופרת לעתיד ♥️♥️♥️♥️♥️
עכשיו אני הולכת לחפור לך בוויצ׳אט כמה שזה מושלם! אז את תסבלי בשקט ותשלימי עם העובדה שהסיפר הזה מושלם ואת מושלמת
חחחחחח וואו תודה!! ♥♥♥♥
אני ממש מסמיקה ממכן ♥
חחחחחחחחח אוראו אני בחיים לא אשתוק על חפירותיך בשלמות! ♥♥♥
ואני אוהבת להשאיר שאלה פתוחה.
אולי אני אמשיך, אני לא בטוחה :)
הסיפור יפה ואינטימי. אני מאוד אהבתי.
(למרות שקצת הפריע לי שזה במיוחד "הוא" ו-"היא", אבל זה לא היה רק הם אז זה בסדר)
כל הכבוד על בחירת העורכים! ♥
עכשיו הסתכלתי בפרופיל שלך וראיתי שזה הסיפור הרביעי שלך שנבחר לבחירת העורכים!
כל הכבוד לך! :)
היו לך יחסית הרבה בעיות דקדוקיות, אבל הכתיבה טובה, הרעיון מקורי יחסית (חייבים להודות, בגידה זה נושא הרבה פחות שחוק מפרידה לכתיבה) והסיפור נשאר במצב לא ברור לקראת הסוף (לא ברור אם הוא נפרד ממנה בסוף, בניגוד לכל סיפורי הפרידות המאוסים). באופן כללי אהבתי.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
תודה רבה אני מקבלת את הביקורת :)
ותולעת סיפורים, לפעמיים זה מעצבן אבל בכוונה רציתי שיהיה הוא והיא, בשביל הקטע שרק שניהם בסיפור ואין אחרים. או משהו כזה, קשה להסביר.
ואתה יכול להדגים לי מה היו הבעיות הדקדוקיות? אוכל לתקן.
ולא רציתי שזה יהיה פתור וגם לא ברור, כדי שתדמיינו לבד את הסוף.
ותודה רבה על המחמאות וגם על הביקורות.
אהה ותודה על המחמאה של בחירת העורכים, האמת שהיה לי יותר אבל הרגשתי איתם נורא אז מחקתי. הסיפורים שנורא מצליחים לי הם סיפורי אהבה :)
אהה ותודה על המחמאה של בחירת העורכים, האמת שהיה לי יותר אבל הרגשתי איתם נורא אז מחקתי. הסיפורים שנורא מצליחים לי הם סיפורי אהבה :)
אני אכתוב לך את כל הרשימה מההתחלה:
1. לא כותבים "ריק מאיש", כותבים "ריק מאדם". זו לא טעו דקדוקית, אבל זו עדיין טעות.
2. אין כזה דבר "להוריד דמעות", זה "להזיל דמעות" או "לדמוע" (או סתם לבכות).
3. אבנים זה נקבה, לא זכר.
4. אין כזה דבר "לא זז מפרצופו". אולי "לא משנה את פרצופו" או "לא משנה את הבעתו".
5. כתבת "אייתו" ולא "איתו". אני לא מחשיב טעויות הקלדה, אבל אני אומר לך כדי שתתקני.
6. הצירוף "היא נרתעה טיפה אחורנית" לא מתאים לשפה של הסיפור. כדאי שתשני ל-"היא נרתעה מעט אחורנית" או ל-"היא נרתעה קלות".
7. כתבת "עיניה הכחולות נפערו בקצת". כותבים "במקצת".
8. כתבת "ולי היית קרה ומזלזלת". עדיף (אבל רק עדיף) לכתוב "ואלי היית קרה ומזלזלת".
9. כתבת "האחר נושף והאחר נושם". בדרך כלל כותבים "האחד נושף והאחר נושם".
זה כל מה שהצלחתי לשים אליו לב בקריאה אחת, אבל יכול להיות שיש עוד. אני ממליץ לתקן, אבל כל הזמן אומרים שאם את מתקנת זה יוצא מבחירת העורכים. אל תשאלי אותי על זה.
וואו ממש יפה וממש אהבתי:)
מרוגז קלות, תגיד, כמה פעמים בשבוע אתה לומד ספרות? אתה לוקח שיעורים פרטיים אולי ? אתה הצלחת לרשום דברים שאפילו לא הייתי חושבת עליהם…
האמת שיש לי רק ארבע שעות ספרות בשבוע, וגם זה רק מתחילת השנה הזאת. וזה מקצוע סמסטריאלי, אז היום החליפו לי את זה בהיסטוריה. אבל המורה שלי לספרות (שהוא מורה ממש טוב, אגב) חושב כמוך, בגלל שאחרי שהתלוננתי לפניו שכל האחרים נורא איטיים בניתוח הטקסטים הוא פשוט נתן לי מקראת ספרות לכיתה י' וביקש ממני לקרוא אותה בזמן השיעורים. וכנראה שאת הציון שלי הוא ירשום בייצוג חזקות בתעודה.
וואו ממש טוב יחסית לכיתה ח׳…(אני עדיין בשוק שאתה בכיתה ח׳ :O)
אצלי זה רק ללמוד בלדות ולראות סרטים…
אח סיוט של מורה.
חח תודה מרוגז קלות רק יש לי שאלה אם העריכה מורידה את הסיפור בבחירת העורכים למטה ? יש כאלה שזה קרה להם. ותודה גם ששש…זה סוד :)
ואני יודעת שכותבים איתו, פשוט במחשב יש קו אדום למטה אז אני מתקנת :)
ליאת. הרבה זמן לא קראתי סיפור שלך …
ואני נורא שמח שיצא לי לקרוא את זה, סיפור מדהים שהתיאורים בו הופכים את הסיפור לאחד מהסיפורים הטובים יותר שקראתי כאן.
כל הכבוד! הגיע הזמן שתחזרי לבחירת העורכים ;)
נ.ב- אל תערכי את הסיפור , כשאני ערכתי זה הוציא לי מבחירת העורכים …. :/
חח תודה ו ואו נמחק לך? תכתוב בצור קשר, זה לא הופר.
חחחחחח היו לי שני סיפורים בבחירת העורכים, שניהם יצאו נוראים.
ושוב תודה רבה :)
שניהם מחקתי :)
האחרים יצאו סבבה כזה. אז השארתי.
תקשיבי זה פשוט מושלם!
זה מרגש ומדהים ועדין ומעודן ומודרני ומסקרן וזה פשוט מושלם. אהבתי. מאוד.
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
וואו
וואו
ועוד פעם- וואו
שלדון קופר, מסכימה עם התיקונים, רק דבר אחד:
לדעתי, כיוון שהמילה "להירתע" משמעותה חשש, פחד, חרדה ואולי אף סלידה – כלומר, היא מבטאת תחושה ועל כן מתייחסת לפן הפנימי של האדם ולא מתבטאת באיזה שהוא אקט חיצוני, הייתי אומרת כי גם החלופה הראשונה שהצאת "היא נרתעה מעט אחורנית" אינו שמיש, "היא נרתעה קלות" לעומת זאת, נשמע יפה וטוב בעיניי.
ואו מדהים הסיפור מרגש ורומנטי מאד
חחחח תודה רבה לכולם :)
איכשהו לא שמתי לב לכל התגובות האלה!
אני כותבת סיפור אהבה חדש, מי שמעוניין, אבל הוא בפרקים.
וגם איכשהו כל סיפורי בחירת העורכים שלי הם על אהבה, היו כאלה שלא אבל מחקתי מסיבות ארוכות, אז ככה שיוצא שאני טובה בכתיבת סיפורי אהבה!
מוזמנים לקרוא עוד.
מדהים!! ♥