גורלה של סוניה

06/07/2017 908 צפיות תגובה אחת

כשהיה בעלה של סוניה עדיין בין החיים, היא היתה נסיכה. על עבודות הבית היו שלו.הוא לא נתן לה לנקוף אצבע במים קרים . הכל הכל הוא עשה לבד."שבי תסרגי " הוא היה אומר לה. "תראי את התכנית שלך שאת אוהבת. הוא ניקה וסידר ותיקן ופרק, ועשה קניות ושם במקום . עשה כביסות וקיפל והכניס לארון. סוניה מן הסתם לא אהבה , בלשון המעטה את כל המטלות האלה , וגרשון בשביל זה הוא נולד…
נכון, הוא היה כבר שנים לא מעטות בפנסיה, שנכפתה עליו , והוא בקושי בן חמישים. הבוס החדש שהגיע , לא יכול היה לעבוד איתו, כל כך תיעב אותו. וגרשון בכלל לא זוכר למה ? אולי בגלל פער הגילים? הגיע "נער" עם שיער שמוט על מצחו , ג'ינס אופנתי,ונעלי טימברלנד סקסיות . גרשון נראה כמו פליט לידו, עם הבגדים הלא מעודכנים והדיבור שכבר ממש לא תיקני…ממש לא מדברים ככה היום !
זה רק היה ענין של זמן שהבוס החדש, ירענן את השורות ויבחר להעיף את כל ה"זקנים". גם מתילדה היתה ברשימה. אשה מרשימה . מנהלת חשבונות מבריקה, אבל הבוס החדש, עידן גוטרמן, הביא מנהלת חשבונות צעירונת בלי ניסיון כמעט אבל עם שיער בלונדי גולש. גם שוביניסט כנראה .
ואז כאמור גרשון נרתם , בגלל זמנו, שהיה ברשותו , כמובן בשפע , לעיסוקי הבית . מה שנקרא עשה לביתו … סוניה היתה קמה מוקדם בבוקר , שותה את הקפה ההפוך שלה, מכרסמת עוגה שגרשון אפה, לפעמים תפוחים לפעמים תותים תלוי בעונה , ולוקחת את האוטו ונוסעת לעבודה , ברוטשילד.
כשהיתה חוזרת עייפה , אחרי יום עבודה מתיש, היתה יושבת בכורסה בסלון , עם הרגליים החטובות שלה למעלה , וגרשון היה מביא לה שייק פירות.
סוניה עצמה היתה מנהלת סניף ראשי בבנק המזרחי. אחריות כבדה היתה מוטלת על כתפיה הדקות ואך נוח היה שלפחות היתה מגיעה לבית רגוע ומסודר. אין כמו גרשון היתה חושבת בינה לבינה, והחברות? הן היו משתרעות על הספה אצלה, ומתחילות לשבח ולהלל את הגבר שלה, כי בכזה בעל בעל מרץ ורצון טוב הן מעולם לא נתקלו.
וככה עברו השנים.סוניה התקדמה בעבודה . היתה רצה לישיבות, הולכת לכנסיםם, נפגשת עם לקוחות בכל שעה היא היתה פנוימה ויכולה תמיד להגיע לכל מקום . גם לחו"ל היתה נוסעת עם הצוות של הבנק. בלי נקיפות מצפון כלל וכלל..
אבל גרשון אחרי שהודח מהעבודה, ניסה את מזלו במקומות עבודה אחרים ובכולם הוא קיבל תשובה שלילית. אז הוא התחיל להתנדב, בבתי תמחוי ולעשות תיקונים לזקנות עריריות ולהעביר ילדי בית ספר קטנים את הכביש. ועדיין נשאר לו המון זמן פנוי.
והוא התלבש על המטבח . הכין מתכונים מסובכים , החמיץ מלפפונים וחצילים קטנים . אפה עוגיות קוקוסכ ועוגות מכל מיני סוגים.פיצות ולזניות ופשטידות . והילדים שלהם , היו באים אוכלים ויוצאים הביתה עם קופסאות מלאות כל טוב.
כל זה היה לפני חמש שנים . בינתיים גרשון חלה . מחלה קשה , ולא היה לו סיכוי. הוא ידע שיש עליו גזר דין מוות. הוא השלים עם זה. הוא סאג לסוניה , איך היא תסתדר עכשיו , מי יפל בה…הרי היתה נסיכה אצלו . ואכן אחרי שגרשון נפטר , היא ניסתה בכל כוחה למצוא לו מחליף. לכולם היתה אומרת שהיא דקה לא תשאר לבד. כי היא לא יודעת להשאר לבד. היא חייבת את החצי השני שלה.
מי ילך איתה להצגות התאטרון המשמימות ?ולאופרה ?ובכלל היא צריכה את העזר כנגדה. ולא רק בגלל מטלות הבית . לא , באמת לא נורא אם לא תהיה לה ארוחת ערב מושקעת, גם כריך עם סרדינים טוב לה. היא תמשיך לפנק את עצמה, תקרא את הספרים שלה שעוד לא קראה , תלך גם להרצאות שלה .
אבל גם לדייטים.. נכון שהיא עוד מעט בת שישים , אבל היי שישים זה החמישים החדש. כבר לא זקנים כלכך בגיל הזה, עם הגוונים בשיער והמשקפיים המצודדות , עם השמלות המעודכנות והחצאיות של היום, כבר לא נראות בנות השישים כלכך עתיקות …
החברות הטובות ניסו לשדך לה כל מיני אלמנים טריים ולא כלכך טריים , רק שהאלמנים מחפשים "סחורה " יותר טריה,כלומר נשים צעירות יותר והיא היתה מתבאסת , כשאחרי דייט אחד כבר לא היה המשך. וככה עבר הזמן.סוניה בעצם כבר די התרגלה למצב החדש. נסיכה או לא נסיכה , המשיכה בעבודתה, טיפלה במטלות הבית, וארחה את ילדיה. קופסאות הם כבר לא קיבלו…
לפעמים שהיתה נוסעת לבקר אותם , היו כלותיה נותנות לה קופסא או שתיים של עוגיות או מטעמים שהן הכינו, איך שגלגל מסתובב לו.
סוניה הבינה , שזמנה עבר , והיא תשאר כבר לבד עד סוף ימיה. היא תסתפק בחברות הטובות , ותעביר את זמנה ללא בן זוג נכסף. היא הרימה ידיים. חברתה שוש , אמרה לה בטלפון כששוחחו , שיש לה מישהו חדש, אבל באמת מישהו רציני. הוא פנסיונר של הצבא, איש מעניין, אשתו נפטרה לפני שנה . שתנסה. מה יכול להיות …?
וסוניה התלבשה יפה והתאפרה והלכה לדייט עם האיש. והתברר מהר מאד שהיו יחד פעם בצבא > ואז נרקם משהו ביניהם אבל איך שהוא זה לא התקדם , כי היא עזבה את הבסיס. היה יסוד סביר,שמהדייט הזה עוד יצא משהו. היא היתה אופטימית,וחייכה לעצמה בראי של האוטו, זה גרשון סידר לה בטח. הוא דואג לה גם מלמעלה .


תגובות (1)

ממש אהבתי. אחלה כתיבה יש לך. רק שימי לב שבורחות לך לא מעט מילים ו\או אותיות. חוץ מזה הכתיבה זורמת, כתיבה גבוהה ויופי של עלילה ודמויות בעלות עומק.

07/07/2017 09:39
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך