בסלון של מיכאלה

בסלון של מיכאלה מתנגן תמיד אותו השיר,
אבנר שלה צרב אותו על דיסק מזמן ולימד אותה איך להשמיע.
הוא לא לימד אותה אף פעם להחליף, אבל היא אף פעם לא ביקשה לדעת.
אצל מיכאלה בסלון מרסדס סוסה מופיעה קבוע, שרה "גרסייס א לה וידה" בלחיצת כפתור.

באמצע הלילה, כשהוא מתעורר ויוצא מהבית, מיכאלה מנשקת אותו על הראש.
היא מציצה בחלון,
מסתכלת עליו נכנס לאוטו ונוסע.
היא לא חוזרת לישון,
רק מתיישבת בסלון ומפעילה את המערכת,
מקשיבה למרסדס סוסה מודה לחיים.

בקפה של מיכאלה יש כפית סוכר אחת,
מספיק כדי לזכור כמה מר,
מספיק כדי להרגיש מתוק.
כשאבנר שלה אצלה הוא רק שלה,
וכשהוא נוסע הוא שוב לא.
ובתוך כל הכאב והאהבה שלה,
השאלות והמחשבות על לעזוב,
היא נשארת.
יושבת בסלון, מתענגת על רגעים קטנים של אושר, עד הפעם הבאה.