The Storyteller
"ביאס לך את הטיול אה?" אמרה לה מיכל. "לא ראיתי אותו שנה וחצי וחייתי עם זה. אבל פתאום לפגוש אותו. שזה נגמר ככה בויכוח. עשה לי רע" אמרה ושמה יד על הלב. "הלוואי והייתה דרך שבא הוא יסלח לי שיבין שלא התכוונתי לפגוע בו בזה שהתנתקתי." אמרה כמו לעצמה " רק התכוונתי להציל את עצמי".

~בדרך אליך~ 11 (ערוך)

The Storyteller 25/05/2022 576 צפיות אין תגובות
"ביאס לך את הטיול אה?" אמרה לה מיכל. "לא ראיתי אותו שנה וחצי וחייתי עם זה. אבל פתאום לפגוש אותו. שזה נגמר ככה בויכוח. עשה לי רע" אמרה ושמה יד על הלב. "הלוואי והייתה דרך שבא הוא יסלח לי שיבין שלא התכוונתי לפגוע בו בזה שהתנתקתי." אמרה כמו לעצמה " רק התכוונתי להציל את עצמי".

מיכל החוותה עם הראש כלא מבינה "הוא והג'ינג'ית זוג" אמרה.
"כן? למה את חושבת?" התפלאה מיכל
"את יודעת שיש לי חוש לדברים האלה.."
"נכון.. למרות שהיא נראית ילדה.."
"על טעם ועל ריח.." דקלה סיננה. מיכל הרימה את גבותייה וענתה לשיחה שזמזמה לה בכיס.
"אני יוצאת שניה" אמרה תוך כדי שנעמדה.

דקלה ראתה שהוא התיישב ליד הצוות עובדים בדיוק מולה והג'ינג'ית התיישבה לידו, צמוד. היו שם 2 בחורים בחורה עם ראסטות וזה שאחראי מהמזכירות. הם צחקו ושתו בירות ותוך כדי צחקוקים הג'ינג'ית שמה עליו יד. מה שמבחינתה רק אישר את מה שידעה. אחר כך מיכל חזרה ודיברה איתה על כמה זה נחמד שסוף סוף הן עשו את הטיול שהן חיכו לו כ"כ הרבה זמן. ודקלה אמרה לה שהיא רוצה לפתח הרבה תמונות ולעשות קולאז' בסוף הטיול. ושאם הן לא היו פוגשות את דני זה בכלל היה מושלם.
"ביאס לך את הטיול אה?" אמרה לה מיכל.
"לא ראיתי אותו שנה וחצי וחייתי עם זה. אבל פתאום לפגוש אותו. שזה נגמר ככה בויכוח. עשה לי רע" אמרה ושמה יד על הלב.
"הלוואי והייתה דרך שבא הוא יסלח לי שיבין שלא התכוונתי לפגוע בו בזה שהתנתקתי." אמרה כמו לעצמה " רק התכוונתי להציל את עצמי".
"דידוש.. זמן! זמן הוא הפתרון.. חכי קצת שהוא ירגע שלחי לו הודעה שאת רוצה לסיים בטוב ושלא התכוונת לפגוע וכל מה שאמרת לי עכשיו..יהיה בסדר" אמרה וקמה להתיישב לידה בספסל. היא חיבקה אותה ואמרה "טוב לכי תדעי אולי עם חתיכי הזה יצא לך משהו" קרצה אליה. "די מיכול עכשיו ברצינות אני באמת לא חושבת שהוא בקטע שלי. אני חושבת שהוא פשוט כזה. נחמד לכולן חייכן לכולן ובטח גם לא חסרות לו בנות באנשי קשר"
"אוקי.." אמרה מיכול בטון רציני "סבבה קיבלתי.. למרות שאני דווקא קיבלתי ממנו רושם של בנאדם נחמד כזה מאיר פנים וחברותי לכולם"
"מיכול. יש לזה שם-פלרטטן!"
"היי גם אני נחמדה וחברותית לכולם" דקלה הרימה את גבותייה והביטה בה בחצי חיוך "טוב אולי אני קצת פלרטטנית.." קרצה מיכל ולגמה מהכוס.
הן צחקו וכנראה הוא שמע אותן כי מזוית המבט היא ראתה אותו מסתכל לעברן. אין מצב בעולם שאני נותנת לעוד בחור לשבור לי את הלב, קבעה בליבה.
____________________________________

היא ישבה עם חברה שלה בצד המרוחק של חדר האוכל, על השולחן עם הספסלים ליד החלון, הוא רצה להצטרף אליהם אבל לא רצה להיות נדחף . משהו בהתנהגות שלה גרם לו לחשוב שאולי יש לה חבר ולכן היא מנפנפת אותו. הוא שמח ש'ג'ינג'י' ישבה לשמאלו ככה היה לו תירוץ להסתכל לכיוון שלהן.
הוא שם לב שזאת עם השיער הקצר קמה לחבק את דקלה ושהיא מנגבת דמעות מהעניים.
לבסוף הוא החליט לגשת אליהן אבל אז בדיוק יהל הסתובבה לשאול אותו אם הוא יכול להשאר אחרי כולם ולעזור לה לשטוף את החדר אוכל.

הוא ראה שהן יוצאות מהחדר אוכל, והוא החליט לשחרר. מה שצריך לקרות- יקרה בכל מקרה.
אחרי כמעט שעתיים שהם סיימו. יהל זרקה לו את המפתח "תנעל טוב ותשים את המפתח במשרד סבבה?" אמרה לו תוך כדי שהיא סוחטת את הסמרטוט "לילה טוב דרור" היא פרסה את הסמרטוט על הדלי וניגשה לכיוו היציאה השניה.
________________
מחוץ לשורת החדרים היתה מרפסת רחבה עליה היו כמה ערסלים ושולחנות קפה נמוכים סיבם היו פרוסים פופים וגזעי עץ ששימשו ככיסאות. באמצע היה בור מלא פחם להדלקת אש. דקלה חשבה שחבל שלא הדליקו את האש הלילה, זה יכל להיות נחמד.
"לילה טוב יהל" היא שמעה קול מאחוריה. היא ראתה שדרור יצא מחדר האוכל הוא נעל את הדלת והיא התפללה שלא יראה אותה, היא התיישבה וניסתה לחשוב איזה גישה לפתח אליו כלפיו, מיודדת? מסתייגת? מתעלמת? היא החליטה שאף אחד לא יפגע בה. ובטח לא בטיול הזה שכל מטרתו שקט וכייף וזרימה. אבל להתעלם מהבנאדם זה לא בדיוק אפשרי. אני פשוט יהיה נחמדה, היא החליטה. אבל לא יותר מידי.
היא ראתה שהוא מתקדם לכיוון החדרים ונשמה לרווחה, היא הדליקה את הסיגריה ואז הוא הסתובב מבטו ניסה להתמקד. "היי דקלה, מקורה? " שיט היא לא חשבה על הרעש של המצית. היא התיישבה "בסדר" חייכה בנימוס.
היה חושך בחוץ והירח זרח באור חזק, מן אוירה מיוחדת שרתה בחוץ. דקלה רצתה לשכב בשקט. לעשן, לחשוב.
הוא התקדם לעברה מנסה לגשש אם הוא רצוי "עדיין ערה?" חייך אליה והיא הזכירה לעצמה שהוא ככה לכולן כדי לא להתבלבל. הוא גירד את הזיפים והתיישב בערסל לידה. "מה את מעשנת?" שאל "מלברו" אמרה. היא תהתה לעצמה אם הוא ילך או ישאר.
הוא הנהן בראש. "זה בסדר שאני כאן או שאת רוצה את הצ'יל שלך?"
"זה בסדר " היא נשכבה לאחור "אני יכולה להיות בצ'יל שלי גם עם עוד אנשים..אבל זה בסדר אם רק נשכב כאן בלי לדבר?..להסתכל בכוכבים.." אעזה לשאול. אני רוצה רק להביט בשמיים ולהרגע, חשבה. "אין לי בעיה לשכב בשקט. למעשה זה אחד מהמומחיות שלי" גיחח והיא צחקה חזרה. " אם תרצי אסביר לך על הכוכבים אחר כך" אמר והניח את הראש לאחור.

היא לא יודעת כמה זמן עבר, היא הרגישה שהיא מתרסקת ודקירה חדה בזרוע גרמה לה לצעוק מכאב.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך