אפילוג

אורחות חיינו שהפגישו גם פיזרו
ואם יום אחד שוב נתאחד ברוח אראה לך מניין נוצרו שיריי
תהיי לנו הזדמנות ראויה למבט נוסף
נרשום יחד את הסוף
לא יהיה זה סוף שמח
אבל יהיה חותם ראוי ליצירה

יושב בערב ששי
האח דולק והגשם דופק על גג העץ
בחלונות האדים נקווים וכבר לא רואים פנימה
כעיוורון האדם המתבונן
ברדיו הדודאים שרים על בית
ובחלומות גם את פה איתי
וגופך העירום על ריחו העדין כקטורת קדושה
מדליק אותי ומנשים את חושיי
אך גם על ספינת הזיכרונות שהפליגה כבר מזמן
ולקחה את דמות גופך העדין על גווניו הצחורים
ומחה תמונות של תשוקות ראשונות
המוענקות על סלע יתום

אנו לא היינו ברי מזל
כאנטיגונה שקיבלה את מתנת הקתרזיס
או המלט שאת סבלו המתיק בעזרת הסוף המשחרר
כאסיר הברחתי בכיס זיכרון ריח של תאנה על נחל
אך זה לא ריח של האפי אנד
ואם יום אחד נפגש ונוכל לחתום את הסוף
אראה את הנקודה המדויקת מניין נוצרות מילותיי
אפילוג מנחם אחד
שהופיע בכותרת
כבר ונשכח ונעלם