אני כותבת מכתב, לא סתם מכתב ~מכתב מהלב~ ♥

אני כותבת מכתב. לא סתם מכתב עם בולים והכל. מכתב מהלב שלי, כזה שנועד לתשובה מיוחדת. היא אומנם יכולה להיות עצובה. אך אני יודעת שכל עוד שזה לגמרי מהלב שלי, ההרגשה נפלאה. אז אני כותבת. כותבת לו, לילד שאהבתי. הראש שלי מסתחרר ממליוני מחשבות עליו ועל המכתב. מה עוד? מה עוד לכתוב? אני חושבת. וידיי מזיעות.
רוח קרירה נושבת מחלון החדר שלי. יום קר. מפחיד. אני לבד בבית. אני לא יודעת מה גרם לי היום לפתוח את עניין המכתב הזה. אבל כשיש תשוקה, שום דבר לא יכול לעמוד לפניה. במיוחד שזה יום קריר ומוזר. המכתב נהיה כבר רטוב מהזיעה שלי והלחץ. "אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה" אני מקריאה את המכתב בקול, "ישר התאהבתי בך". הרגשתי כאילו ידיי מתנתקות מהמכתב. אני מנסה להחזיק בשולחן. אך ידיי המזיעות מחליקות ואני נופלת. לא על הרצפה בחדר, נופלת לתוך עולם מוזר ומלא אותיות. אני רואה את המשפטים שלי, מגוון משפטים שכתבתי במכתב. אני רואה דמות. דמות יפה. אני ניגשת אליה ורואה אותו. את הילד שאהבתי. הוא שואל מה אני עושה, אני מביטה בו ואומרת "אני כותבת מכתב, לא סתם מכתב, מכתב מהלב שלי".