אני כותבת את זה, מוחקת וכותבת שוב

אני מחפשת מה לכתוב לו, האם לשים נצנצים, קישוטים ליד? או שזה נשי מדי?
לכתוב כותרת כזאת יפה, או שזה יראה לו מוזר?
לכתוב בכתב האמתי שלי ולא במדפסת, למרות שהכתב שלי לא יפה במיוחד?
לכתוב במילים יפות אבל קשות להבנה, או שזה מראה שאני חכמולוגית?
לכתוב במילים שטותיות, או שזה יראה כאילו אני טיפשה?
לכתוב לו במילים רגילות אבל נראות בלי רגש? או שזה לא מרגש אותו מספיק.
לכתוב בדף לבן או בדף ורוד, אבל ורוד מראה שאני נשית מדי ומאוהבת בו יותר מדי ולבן נראה סתמי בקצת.
לכתוב לו בצורת מכתב? או שזה יראה כאילו זה חשבונות לבית..
לכתוב לו בצורת דף? אבל זה לא מקורי במיוחד.
לכתוב לו עם המון לבבות בצד, או שזה יראה שאני מאוהבת בו כבר מזמן?
לכתוב לו עם שם, או לכתוב שאני אנונימית?
לתת לו גם מתנה ואם הוא בכלל לא יאהב אותה?

מתלבטת אני, כבר הרבה זמן, מה לכתוב לו.
לכתוב לו ככה, לכתוב לו ככה. אין לי פשוט מושג.
אני לא מסוגלת להיות אני, כשיש מישהי מושלמת בצד.
אני לא מסוגלת להיות אני, אם המושלמת אוהבת אותו גם.
זה קשה, קשה לי להחליט.
אבל היום, כשהוא חייך לי בלימודים, פשוט הייתי אני.
כי ככה נראיתי בלימודים, והוא חייך. סימן שהוא אוהב אותי ככה.

עכשיו אני כותבת לו, בכתב רגיל, שלי, בצורת הכתיבה שלי אבל עם רגשות בפנים.
עכשיו אני כותבת לו, בלי קישוטים בצד, רק עם כתב בוורוד ודף לבן.
שולחת לו בצורת מכתב, עם בונבוניירה בצד.
והאם כתבתי לו את שמי? לא. הוא יזהה כבר לבד.
כתבתי לו שאני אנונימית או מעריצה? לא. הוא יזהה כבר לבד.
אם הוא מכיר אותי מספיק, הוא יזהה. בזה אני בטוחה.

עכשיו שמה אני, מכתב בדואר, מקווה שזה ישלח לו.
אם לא יזהה אותי, לאחר 3 שנים של ידידות, אהיה בטוחה שלא מכיר אותי באמת.
אם הוא לא מכיר אותי באמת, מה שווה להתאהב בו?
אבל נראה לי שאני מרחיקה לכת, לא צריך לדאוג, כבר שלחתי וזה הסוף.