אני יודע

אני יודע שקשה לך. אני יודע שאת שבורה, שכרגע, את שונאת כל בן אנוש ממין זכר. אני יודע שזה ישאר איתך לזמן מה. אני יודע שהדמעות שלך באמת יורדות, שהלחיים שלך כבר לא זוכרות גומות. אני יודע שהלב שלך עדיין פצוע מהנפילה, יודע שהראש הכואב הוא לא מהקור והלחיים הרטובות הן לא מהגשם שבחוץ.

אני יודע שהזהרתי אותך אלף פעמים בראש. שנאבקתי, כל פעם שהזכרת אותו, כשהתחלת להתרחק ממני בשבילו. אני יודע שרק החיוך שלך הוא זה שעצר אותי. יודע שהעובדה שאת שמחה עצרה אותי מלזעוק לשמיים. אני יודע ש"אמרתי לך" לא יעזור לך, יודע ש"אמרתי לך" לא יעזור לי. יודע ש"אמרתי לך" הוא צרוף המילים הנורא ביותר בשפה העברית. אני יודע שמילים לא יעזרו, שההגיון לא מדבר באהבה.

אני יודע שאת לבד. אני יודע שאת לא רוצה להיות לבד. אני יודע שאת לא יודעת עכשיו כלום, שאת לא חושבת עכשיו כלום. אני יודע שאת לא חושבת עלי כלום, שאני בכלל לא בראש שלך. אני יודע שבחברים את כבר לא בוטחת. שאת מתפללת בליבך לשמיים ובגופך לבן אנד ג'ריס, שני האנשים היחידים שאת יכולה לסמוך עליהם.
אני יודע שאני סומך עלייך.
אני יודע שהאהבה הזאת היא רק ממני
אני יודע שהיא חסרת אחיזה, שהיא חסרת מימוש, חסרת הדדיות.
אני יודע שמבפנים אני כבר אכול מזה

אבל כל זה, כל מה שאמרתי ושום דבר שבעולם, לא חשוב בכלל עכשיו, כי זה לא יכול למנוע ממך..

כל זה לא אומר שתבלי את הלילה בלי כתף לבכות עליה.