אני ופרח קיר

"מדוע אני וכל מי שאני אוהבת,
בוחרים אנשים שמתייחסים אלינו כאילו אנחנו אפסים ?"שאלתי.
"אנחנו מקבלים אהבה שלדעתנו אנו רואיים לה"הוא ענה.

***
אהבה,אהבה,אהבה…
אולי נגיד אותה אלפי פעמים,
נכתוב אותה מליוני פעמים,
נחשוב עליה אין ספור אסורים,
אבל לא נחוש אותה עד שנתאהב,
עד שנרגיש אותה צובטת את בשרנו,
שתחדיר שאוהבים אותנו למרות שאין אף אחד מסביבנו…

***
"אז למה אתה אף פעם לא הזמנתה אותי לצאת איתך?"שאלתי.
"כי רק רציתי שתהיי מאושרת"הוא ענה לי.

***
לבכות זה לא הזמן,
הוא אהב,
אותי,
רק לא אמר,
למה?
כי הוא מוזר.

לחיות בפחד,
זה לחיות בתחושה שאף פעם לא התאהבו בך,
לחיות שאתה לבד אם האייפון ביד,
לדעת שעקבו אחריך,במבט של אהבה,
לו רק הייתי יודעת שאהבת,הייתי אוהבת בחזרה..
למה?
כי אתה רוצה אותי,
מאושרת,
רק אם אני איתך…

***
"אז ההרגשה היא אין סופית בתוך לבך,
ככה מרגישה א ה ב ה !" אם אתה שאול את עצמך אז ,אני עונה לך.