"אני אוהבת אותך"- "פאנפיק" לסיפור שלי (חלק 10- אחד לפני האחרון!)

היא הגיעה אל תחילת החורשה הגדולה, המקום הבודד ביותר שיש בקרבת מקום, המקום שאפשר ללכת אליו כשאתה רוצה להיות לבד.
"מה חשבתי לעצמי?" היא החלה לדבר לעצמה. "זאת לא אשמתה של מירה, זאת אשמתי. לחשוב שערפד ואשת-זאב יכולים להיות ביחד."
"היי." הוא פנה אליה מאחוריה.
"כמה זמן אתה עומד שם?" שאלה.
"לא יותר מדי זמן, את לא צריכה לדאוג." השיב.
היא הסתובבה אליו והביטה בו. נראה לה שכבר לא היה לה אכפת מה יקרה. היא ניגב את פניה מהדמעות שכבר התייבשו על פניה. היא הופתעה מהמגע שלו והתרחקה.
"בואי נדבר." הוא התיישב על הקרקע והזמין אותה לשבת לידו. היא היססה לרגע, אך לבסוף התיישבה לידו.
"אני מצטערת, מאל." אמרה.
"את לא צריכה להצטער." מאל צחק. "את לא שולטת במה שהלב שלך מרגיש. תאמיני לי, אני מבין בזה."
"באמת?" שאלה.
"כשניר יצא מהארון, אני הייתי הראשון לדעת, ואני הייתי זה שעזר לו להיפתח בקשר לזה." הסביר. "אני לא שופט אף אחד בגלל מה ואיך הוא מרגיש."
"אבל אתה לא מרגיש כמוני." אמרה.
"לא אמרתי את זה." ענה.
"זאת אומרת,"
"איילין, אני בקושי מכיר אותך. ואת בקושי מכירה אותי." מאל השיב. "אבל אני אשמח להכיר."
היא הסתכלה עליו בבלבול. היא לא רצתה לחשוב משהו שיתגלה כלא נכון. "תגיע לעיקר." קולה השתנה להיות מעט תוקפני.
"אני אומר, אם את מסכימה, אפשר לנסות, להיות ביחד, אני מתכוון." אמר בחיוך.
היא לא יכלה להסתיר את החיוך שעלה על פניה, אך עם זאת התביישה מכך, ולכן הורידה את ראשה.
"את מתביישת מפניי?" מאל גיחך. "את לא צריכה."
"למה אתה כל כך נחמד אלי?" שאלה.
נראה היה שהוא הופתע מהשאלה שלה. "את היית מעדיפה שאהיה גס רוח או אתעלם ממך לחלוטין?"
"לא!"
"אני לא מתכוון להיות רע כלפייך." השיב. "דיברתי עם אחיך. אין לו בעיה עם זה, כל עוד את לא תיפגעי."
"אבל אני לא רוצה שזה יהיה ככה." איילין קמה. "אני לא רוצה שתהיה חבר שלי בגלל רגשות אשם."
"אלה לא רגשות אשם." הוא ענה.
"אז מה זה?" שאלה.
"רצון?" ענה. "גם אם אח שלך לא היה שם, וגם אם היית ערפדית בעצמך, אין לי שום בעיה להיות חבר שלך. את נראית לי בחורה נחמדה, ואני תמיד מוכן לנסות."
"אתה שוב הולך סחור-סחור." אמרה.
"את תסכימי להיות חברה שלי?" הוא שאל.
הוא הסתכלה עליו, בדיוק אל תוך עיניו, וראתה שהוא רציני לגמרי. "כן."
"אני לא אנשק אותך, כי עדיין לא הגענו למקום הזה, אז, אולי חיבוק?" הציע מאל. איילין חייכה וחיבקה אותו. גם הוא חייך בעודו מחבק אותה.