אמטיסט
היא הגיעה כמו הרוח, משום מקום, קראו לה אמטיסט.
היא הייתה הנערה הכי יפה שראיתי בחיים, עם עיניים כשמה שחודרות לך לנשמה ושיער שחור כמו הלילה.
היא הייתה חזקה, לא שמה זין על מה שאמרו לה אחרים, אהבה את הדברים שאהבה והייתה נאמנה לעצמה.
אבל היה בה גם צד שונה, פגיע, שאותו גיליתי באותו יום בכיתה ו', אחרי שצעקה על אותם ילדים שהציקו לה בגלל העיניים המוזרות שלה, היא רצה משם ואני אחריה וראיתי אותה בוכה בשירותים.
ניסיתי לעזור לה אבל היא הסתובבה וברחה ומאז לא ראיתי אותה בוכה.
היום, סוף סיום כיתה יב' ועדיין לא עזרתי אומץ לדבר איתה אבל היום זה יקרה ואזמין אותה לנשף.
חיפשתי אתה בכיתה שלה אך היא לא הייתה שם, שאלתי את הנערות בכיתה אם הן ראו את אמה (כך היא אהבה לקרוא לעצמה, היא לא אהבה את השם המלא שלה…. לדעתי הוא היה יפיפה…) הן אמרו שהן לא ראו אותה, אז ביררתי איפה היא גרה והלכתי לבית שלה.
גם שם היא לא הייתה, ועל הדלת היה שלט 'בית למכירה' חיפשתי וחיפשתי אך לא מצאתי את אמטיסט, היא הגיעה כמו הרוח וכך גם הלכה.
תגובות (0)