אישה לאן

היא עמדה במטבח ביתה, מכינה שתי כוסות לקפה של בוקר.

עד ירתח הקומקום פנתה לשטוף פניה.

בראי הגדול השתקפה דמותה. עצרה והביטה בעצמה.

יש האומרים כי נאה היא. למרות כי חצתה חמישים שנות חיים.

פרועת שער מליל אמש, לבושה בכותנת לילה כחולה וארוכה, צמודה לחמוקיה, המלאים מדי לטעמה.

על זרועותיה החשופות נראו סימני השינה, המיטה והמצעים.

נאנחה, מעבירה ידיה על פניה צווארה וחמוקיה. זוכרת עצמה בימים טובים מאלו, כאישה חטובת אברים ופניה נאות וחסרות גיל.

קרבה ראשה למראה בוחנת פניה. ממששת לחייה הימנית, האדומה והמחוספסת, עדות לשינה צמודת הלחיים עם זה הזר, השוכב שם במיטתה, אשר שיער זקנו צימח בלילה לתוך עורה הרפוי והאפור משנת לילה טרופה.

ניסתה לזכור כיצד הגיעו למיטתה. הם בילו את ליל אמש עם חברים, אכלו ושתו עד שכרה.

כן זכרה שיחות מעמיקות, צחוקים וצחקוקים.

כל הערב, כבמקרה, נגע בה. פעם ידו על ברכה ובפעם אחרת על כתפה, על ידה ועל שערה.

מדי פעם לחש לאזנה דבר מה, כרגע אינה זוכרת, מה. אך את תחושה האינטימיות הנעימה זכרה היטב.

היא גם זכרה כשהחזירה הביתה, יוצא מהרכב ומחזיקה קרוב אליו.

הוא שח לה מילים, מילות כיבוש ועדנה. הייתה נסערת, מלאת תשוקה.

זכרה את הנשיקה החושנית בכניסה החשוכה, על יד המעלית. רצתה בנשיקה, רצתה אותו בתוך גופה.

עתה עמדה, מביטה בעצמה מתחרטת. דמעות עלו בעיניה היפות. שטפה פניה מנסה לרעננם, בטרם תחזור לחדר ותפגוש בעיניו. מה יאמרו הן באור הבוקר, לאחר מעשה: סקס מזדמן בין שני אנשים בודדים, שנקרו ללילה אחד במיטתה?

נכנסה בחשש לחדרה, שני הספלים בידיה, לא מביטה לעבר המיטה, מניחה אותם בשקט על השידה.

עמדה לצאת מהחדר, לשטוף גופה מליל אמש. להחליף בגדיה ולחזור למציאות.

"לאן ? אישה יפה שלי" שמעה את קולו והוא לצידה. עוטף אותה בזרועותיו, כולו רכות ואהבה.

@ כל הזכויות שמורות לימיני נעמי