איך את תמיד

jordanmoodie 29/09/2014 703 צפיות 5 תגובות

איך את תמיד יודעת להגיע דווקא ברגעים שבהם אני הכי לא מוכן אלייך.
כמו אז כשבדיוק יצאתי מהבריכה עם החברים בקיבוץ,
או חמש דקות אחרי שחטפנו גול בדרבי,
או אפילו עכשיו, בפאקינג 12 בלילה ביום ראשון כשאני מנסה לנצל את דקות השקט האחרונות לפני השינה כדי לכתוב קצת עלייך.
ורק רץ לי בראש איך התחלתי איתך אז בבר ההוא, באמצע הלילה ראיתי אותך יושבת במבט מהורהר ומסתכלת על המפיות העפות והרוקדים והשותים והנהנים
וניגשתי ודיברנו קצת ובלי שהרגשתי כבר היינו בחוץ אני ואת בנשיקה מדהימה.
והחבר האידיוט שלי שחושב שכל החיים זה לנסות להשיג וניסה לצלם אותנו
ואותך זה הרגיז אבל כבר היית שבויה
אולי קצת יותר מדי אז סלחת לו ולי
ומאז יצאנו איזה פעם פעמיים וחשבתי שזה זה.
עד שעשיתי את הטעות השנייה ובה זה כבר נגמר
וביקשתי סליחה וסלחת לי שוב.
וקבענו להישאר ידידים-
השקר הכי גדול שיש.
כי ידידים הם תמיד אחד מאוכזב שהיה לו טעם של עוד
ואחד שלא רצה אבל לא רצה גם להעליב.
וככה הסתובבנו לו במשחק החיים לפעמים פה ולפעמים שם
עד שהגיעה אליי הבשורה המרה ושברה אותי לתתיכות.
הוא נהרג.
ואת זוכרת שתמיד את מגיעה ברגעים שבהם אני הכי לא מוכן אלייך?
אז גם הפעם, תפסת אותי בחולשתי
והגעתי עד אלייך ונהנינו
וכבר כשיצאתי הבנתי את גודל הטעות
ועכשיו שוב הטלפון מצלצל וזו את על הצג
ואני בכלל זוכר שקבענו להישאר ידידים.


תגובות (5)

זה פשוט לא פחות מגאוני.
קראתי בהתחלה את דייט בכיפור, התלהבתי נורא אז קראתי גם את השניים האחרים.
מבחינת כתיבה וסימני פיסוק את/ה (בן או בת?) לא ממש כותב בצורה נכונה, אבל מבחינת רעיון ועלילה, פצצה.
פעם ראשונה שיוצא לי לקרוא סיפור קצר שמאוד התלהבתי ממנו (שלושה ליתר דיוק).
ראיתי שהצטרפת אתמול, אשמח לעקוב אחרייך ולראות איך אתה מתקדם!

29/09/2014 15:16

    היי שירז, תודה רבה על התגובה!
    אני בן לשאלתך.. וכל הסיפורים שלי הם מהחיים וקרו במציאות בדיוק.. אז הקרדיט הולך לחיים במקרה הזה ולא אליי..

    29/09/2014 15:55

    בן כמה אתה שהספקת כל כך?

    29/09/2014 16:53

20

29/09/2014 19:40

מוזמנת לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק שלי
https://www.facebook.com/lonewolfwriter

06/10/2014 11:03
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך