איזה מין בלינצ'ס?

ברוריה ואשר היו זוג, שניהם בני 45. הם הכירו במועדון הריקודים "גן

הפיקוס" שיערה היה בלונד טבעי, ועל ראשו של אשר שיער חום מקורזל

כשבמרכזו קרחת קטנה. הם היו עשירים כקורח ממסחר בתבלינים,

הייתה להם אפילו יאכטה פרטית. ילדיהם זהבית וקובי גרו בדירות גג

בצפון תל-אביב, ומכיוון שזהבית הייתה בת 20 וקובי בן 24 , הם חגגו

במסיבות בימי חמישי בערב. זהבית עבדה במשרד פרסום כרעיונאית,

וקובי ניהל את חברת התה "ליפטון". למתבונן מהצד נראה היה שברוריה

ואשר מאושרים, אך אף אחד לא ידע דבר וחצי דבר על חיי המין שלהם,

כי לאשר היה פין קטן שבקושי סיפק את ברוריה. ביחסי המין שלהם היא

גמרה כשהוא ליקק לה את הכלנית ומצץ לה את נרקיסי הפטמות, בעוד

שלו היא הייתה עושה ביד עם שמן תינוקות. הם אהבו ללכת לבית הקפה

שושנה בגן העיר. היא אהבה בלינצ'ס גבינה מלוח, והוא עוגת פטל

חמצמצה.הם צפו ב"גברת סוכרייה" שפיסלה דמויות מפתיתי קמח וסוכר.

שושנה מלכה על בית הקפה שהיה גם מסעדה. אשר הביט בגופה של

"גברת סוכרייה" שהיה חטוב להפליא, וחשב כמה היא מתוקה ורחוקה

ממנו. זיגי המלצר במשקפיו הצהובים התנועע כפינגווין ובידו המגשים

שעליהם עוגות, סטייק סלומון, לימונדה ושמפנייה.

ברוריה הייתה דו-פרצופית, היא שנאה ואהבה כושים. שנאה כי האמינה

שהם נחותים, ואהבה כי השתוקקה לרגע שאיבר המין הגדול של הכושי

יחדור אליה ויספק אותה אחת ולתמיד במקום איבר המין העלוב של

בעלה אשר. ולהפתעתה הרבה היא גילתה שהטבח ב"קפה שושנה" הוא

שחור, ואפילו יודע לשיר כזמר הנודע נאט קינג קול. מידי פעם הוא יצא

מהמטבח והעביר את האוכל לזיגי המלצר, וכול פעם שיצא מהמטבח היא

אמרה לבעלה בתיעוב "זה מה שחסר לי, כושי במטבח". וחשבה, מה

שחסר לי זה כושי במיטה. אשר החליט להיות נועז וכתב מכתב ל"גברת

סוכרייה",כמה הוא רוצה ללקק את כול גופה. והיא רמזה לו שיבוא לאחר

שעת הסגירה של בית הקפה בלילה ביום ראשון. והוא הגיע, הפשיט

אותה מכול בגדיה, וליקק את כול גופה ובין רגליה פרח חרצית אדום

ומלבלב ואת פטמותיה החומות כשוקולד מצץ, כש"גברת סוכרייה"

גונחת ונאנחת עד שהם מצאו את עצמם שרועים על אחד השולחנות

כשהפין הקטן שלו נכנס לפות הקטן שלה ושניהם הרגישו כמו כלים

שלובים. הוא חשב לעצמו, עם "גברת סוכרייה" אני מרגיש גבר אמיתי.

לאחר שנגמרו תינויי האהבים נפרדו לשלום והרגישו מאושרים. למחרת

חיוך גדול היה מרוח על פניו של אשר, ואפילו שר במקלחת. ברוריה

שאלה אותו: " מאיפה השמחה הזאת ? " והוא ענה לה: " אתמול עד

שעה מאוחרת ישבתי עם סוחר גדול, ואני נוסע למזרח הרחוק לחודש

וחצי". ברוריה חשבה, איזה כיף, אני אהיה חופשייה לחגוג עם גברים

אחרים. אשר נסע וברוריה ואביגיל חברתה החלו לפקוד את "בית הקפה

שושנה" מידי ערב ו"לצוד גברים", אבל הן לא הצליחו לצוד, פרט לשני

רואי – חשבון. הן פטפטו ואכלו להנאתן, כשכול הזמן הן מקניטות

את הטבח, ובמקום לכנות אותו שחור, מכנות אותו ניגרו, כי גם

אביגיל הייתה גזענית.

ערב אחד פלטה ברוריה מפיה: "כושי מלוכלך", לא הרחק מהמטבח שהן

נאלצו לשבת שם מרוב לקוחות שגדשו את בית הקפה. הן שוחחו כשעה

וחצי ואחר כך אכלו. הבלינצ'ס שאכלה ברוריה היה טעים עם תוספת

חתיכות שמיר, ואביגיל אכלה שטרודל מעולה שאף פעם לא טעמה

כמותו. כטוב ליבן באוכל, ברוריה אמרה לאביגיל שהיא רוצה להיכנס

למטבח, כי היא משתוקקת לקבל את איבר הכושי בין רגליה, ואביגיל

הנועזת אמרה לה : " תשאלי את שושנה אם היא מרשה לך להיכנס

למטבח, כי זה לא מקובל ". שושנה אמרה לברוריה שהיא יכולה להיכנס.

היא נכנסה, ראתה את הטבח השרירי והנאה, והתחילה לדבר איתו

באנגלית. היא ליטפה את פניו ואת כול גופו, אך לאכזבתה כשהניחה את

ידה על איבר המין שלו, הוא היה רופס ולא יכל לעמוד בפיתוי, ואז הוא

אמר לה בעברית : שחור זה יפה, אבל לא בשבילך, את פליטות הפה שלך

שמעתי, ואת פליטת הפין שלי קיבלת כבר בתוך הבלינצ'ס שאכלת ".