אז קראתי לך נעמה…

נו מאמי, די, זה היה בטעות, נו את יודעת שאני אוהב אותך, זה סתם יצא, הרגל ישן שלא אומר כלום, אז מה אם קראתי לך נעמה באמצע? אין לי ולה שום קשר יותר ואת יודעת את זה.
אל תכעסי עליי, ומה תעזור לך הדמעה הזאת? ומה זה נעמה בכלל? , זאת צורה רשמית של נעמי? מה זה נעמה בכלל? את לא צריכה לכעוס עליי כי נעמה זה רק שם, ואין בו שום דבר נצחי, סופו להישכח ולמות ביחד עם אבות אבותיו הנעמיים והנעמות.
אין שום משמעות לשם הזה או לשלי או לשלך! כל עוד כוונתנו הייתה במקום הנכון שאני ואת נמצאים בו עכשיו בנקודה השלמה שמחברת איש ואישה כמו שני חלקי פאזל בין אלפי החתיכות שאנחנו מכנים הזמן והעולם, מה זה משנה בכלל באיזה שמות אנחנו משתמשים?
הרי הכל כל כך נזיל, היום זה אנחנו ומחר זה הם, לפעמים זה אני ולפעמים זאת את, כל קריאה בשם כזה או אחר היא רק קול ענות חלושה שאין בה תכלית מלבד העובדה הבסיסית שאין להתכחש אליה שנעמה היא בחורה שהייתה חלק ממסלול החיים שלי והיום לא נותר בינינו כלום בכלל ושום דבר…
רק געגוע.