אהובה שלי
חיכיתי לך שעות,
חיכיתי לך שנים,
לא ידעתי מה לעשות
איבדתי את שפיותי
עמדתי שם, רעוד ומפוחד, הלב דפק בקצב מטורף. הנשימה הייתה כה מוזרה.
עמדתי שם בשדה הקרב ניסיתי לתת את המכה, הוא ניצח ואני הפסדתי, לא אסור לי לוותר אמרתי הוא לא נותן לי להתקרב, לא תיתני לי הזדמנות אני אוכח, צאנס אחד לנסות אולי אזכה בליבך אותך אני אוהב.
אחרי שניסיתי להגיד לך, הייתי מפוחד שתתרחקי, אך בכל זאת לקחתי את הסיכון.
מאז אנחנו ידידים טובים, אני רוצה יותר מזה.. אני ואת זו אהבה גדולה.
תגובות (1)
אני בדרך כלל לא קוראת ולא מגיבה לסיפורים של אחרים.
וכאילו…מכיוון שאתה אומר שהוא בא מהלב אז אני לא יכולה להגיד לך…"היי,מה שכתבת מהלב ממש טוב…אכפת לך לעבור על זה שוב ולחדד יותר את התחושות שלך?".
כאילו פשוט לא עושים דבר כזה חחחח.
אבל בכללי…אהבתי ממש.