אהבה שונה

אני רוצה להקדיש את הסיפור הזה לחבר שלי G (שמו באתר).
אני אוהבת אותך♥

שנים רבות עברו מאז בריאת העולם, מאז העולם השתנה לגמרי, הטכנולוגיה נכנסה לחיים, אנשים התחלפו, ההנהגה התחלפה, והכל כבר לא דומה למה שהיה פעם.
יש דבר אחד בלבד שלא השתנה, אהבה.
עוד בשנה של בריאת העולם היינו מתאהבים, שני אנשים שלבם פועם בקצב מהיר כשהם נפגשים, הבטן שלהם מלאה פרפרים והם לא מסוגלים לעצור עצמם מלחייך.
אהבה מלווה אותנו עוד מהתקופה של אבות אבותינו, ולמעשה היא חלק בלתי נפרד מהעולם.

אלה, נערה בת 17 גילתה לראשונה את תחושת האהבה.
אלה אינה נערה רגילה, היא סובלת מניוון שרירים. היא לא יכולה ללכת ומרותקת לכיסא גלגלים.
במשך שנים ניסתה אלה למצוא אדם שיהיה מוכן לקבל אותה כמו שהיא. אדם שייתן לה יחס שווה ולא יתנשא מעליה, אבל אף אחד לא היה מוכן לשאת את "עול" נכותה.
היא התנהגה רגיל, הייתה פעילה בשעות אחר הצהריים והשתתפה בתחומי ספורט רבים המיועדים לנכים. היא לא נתנה למחלתה להשפיע עליה.
היא נערה יפיפייה, שיערה שטני גולש, עיניים ירוקות ושתי גומות חן על לחייה, הפגם היחיד בה הוא כיסא הגלגלים שאליו היא מרותקת.
מי היה מאמין שכיסא זה מה שיגרום לאנשים רבים כל כך להירתע ממנה?

כשהגיעה אלה לגיל 17 היא פגשה בחור בן 20, ערן שמו. הם היו ידידים טובים והוא התעלם לחלוטין מהעובדה שאלה לא יכולה לעמוד על רגליה. עם הזמן ערן ואלה התאהבו ונהפכו מידידים לחברים.
"זה לא מפריע לך?" שאלה אלה את ערן.
"מה מפריע לי?" ענה ערן בשאלה.
אלה לא ענתה היא הביטה לעבר הכיסא שלה בתקווה שערן יבין את הרמז.
ערן לקח את ידיה של אלה ושם אותן על מותניו, הוא התקרב אליה התכופף מעט ונישק אותה.
"שום דבר לא מפריע לי בך, בטח שלא הכיסא" אמר ערן ולפני שאלה הספיקה לענות הוא נישק אותה שוב.
"אני אוהב אותך" אמר ערן.
"אני אוהבת אותך גם" ענתה אלה וחיוך הופיע על פניה ההולכות ומאדימות.

ערן רואה נערה נפלאה ומתחשבת, הוא רואה מישהי שאכפת לה מאחרים, שמתגברת על קשיים, מישהי אוהבת ונחושה בדעתה להצליח. הוא לא מחשיב אותה כנכה ולא נותן לה אף לא לרגע קט להרגיש שהיא שונה ממנו.

בעוד שבוע יחגגו ערן ואלה חודש לחברותם.
ערן ואלה מוכיחים לעולם שאהבה היא באמת חלק בלתי נפרד מהחיים, לא משנה אם אתה אדם נכה, חולה, או כל דבר אחר.
לכל אדם מגיעה זכות שווה לאהבה בדיוק כמו סיפורם של ערן ואלה♥