אהבה ותשוקה // הוא.

-תשוקה-

רק כשהוא נכנס לבית, מכניס אחריו את הריח שלו שעוטף אותי, רק אז אני מרגישה את זה.
זה כמו גל של חום שעוטף אותי מקצות האצבעות, מתחיל לזחול לאט-לאט מעלה, בעינוי מתוק, כל צעד שלו לכיווני, כל פעימת לב חזקה יותר מהקודמת, הוא מסתכל עליי עם המבט העמוק שלו, כאילו הוא יודע על מה אני חושבת, והדבר האחרון שאני רואה זה את העיניים החומות שלו נעצמות לפני שאני מרגישה את השפתיים שלו על שלי. ברגע הזה החום כבר עוטף את כל הגוף שלי, אני מסוחררת ויש הרגשה שאני לא אוכל להמשיך, אבל אז הוא מנתק את השפתיים שלנו ומעביר אצבע על השפה התחתונה שלי. הוא עובר עם האצבע שלו על קו הלסת, לצוואר, לחזה, למותן, כל זה בזמן שהוא מסתכל לי בעיניים, לוכד אותי עם המבט שלו ובלי שאני בכלל שמה לב האצבעות שלו כבר מתחת לחולצה שלי. אני עוזרת לו להוריד אותה, המבט בנינו לא מתנתק.
פתאום גל של קור מכה בי, הגוף שלי חשוף מולו, ובלי שאני מספיקה להרגיע את המחשבות שלי, גם הגוף שלו חשוף מולי. אנחנו נשכבים על הספה, הוא מעליי עוטף אותי עם הגוף שלו והחום מתחיל לחזור, רק שהפעם החום הזה בא ממנו. אנחנו זזים ביחד בקצב אחיד, והוא נוגע, ואני נוגעת, וזה נעים, וטוב לי, והוא אומר את השם שלי, ואני נאנחת, ואז ביחד… הוא מנשק, הוא מלטף, הוא מסתקרן, הוא סורק כל פינה בגוף שלי ואני סורקת כל פינה בפנים שלו. הוא לוחש לי שהוא אוהב אותי ואני נאנחת שוב, תופסת אותו חזק, כמה שיותר קרוב, והוא כולו חם, ריח הגוף שלו משכר, אני עוצמת עיניים ומתענגת על הרגע הזה עד שהוא מעיר אותי מהחלום המתוק שסופו מהתחלה היה להגמר. פתאום התחושה של המציאות המרה עוטפת אותי שוב. התחושה הזאת שאני צפה בעולם שכולו עשוי ממים, שהבריזה נעימה, הציפורים מצייצות, השמש מאירה עליי… לפתע אני מגלה שאני שוכבת על רצפת בטון קרה, רעש מכוניות מציק לי באוזניים, גשם קפוא משאיר אותי רטובה ורועדת ואני לבד. הוא מתלבש, חותם בנשיקה קלה על הלחי, מחייך חיוך ערמומי – ועוזב.