אהבה בלתי נמנעת

כאשר את בטוחה שסגרת את הדלת היטב
ואת המפתח לקחת איתך ושום אדם לא יוכל
להכנס

את עושה הכל בביטחון
מרגישה איזו חסינות
ופתאום מביטה מסביבך
ורואה אותו מאחוריך
וכיצד זה יכול להיות
את תוהה

ולאט את מבינה
את מבינה
שאהבה נכנסת
בכל דרך אפשרית
ואם סגרת דלת
תמיד יש חלון

ומי אמר שללב יש כניסה
ומי אמר שדרך הקיר
האהבה לא יכולה להכנס

כיצד שכחת
והאם בכלל ידעת
שאין דבר כזה חסינות
ומחסום.

את יכולה להיות מופנמת
את יכולה לא לשתף
את יכולה לעמוד בצד
אך כשאת מביטה
באנשים,נמצאת בניהם
לא יכול להיות שלא תמצאי
אדם אחד לאהוב
כשאת שם בין כולם.

את יושבת עם עיניים המומות
שוטפות דמעות ומופתעת
כיצד זה שהלב שוב
שכח שאין דבר כזה
אצלך לאהוב מבלי לכאוב

ואת רוצה להסטיר לעצמך
סטירה שתעיר אותך מהסיוט
שהינך נמצאת בו

יושבת כמו ילדה קטנה
בוכה בחושך ומצטערת
שיש לך לב.

תוהה כיצד זה שבמקומות
עלובים כמו מועדונים יש סלקציה
ובמקום רגיש כלכך אין
כל אחד נגיש למקום הזה
אף העובר ברחוב

את ממלאה את בגדיך
בנוזלת ודמעות
ולא מבינה
דבר

כי כיצד ניתן לאהוב
כשאת רק צוחקת איתם
כי כיצד אפשר לאהוב
כשלא בנית איתם דבר

בין הדמעות את מוצאת נחמה
יתכן שהפעם זו הפעם האחרונה
שלאט לאט הם יעלמו
יתכן שהגעגוע יופיע
אך עם הזמן הטעם
ידהה

והלב?
ימשיך לאהוב
אחרים חדשים
ואני מקווה שהפעם
הם יהיו מאלה שנשארים
מאלה שיודעים כמה אהובים
הם בשבילי