אהבה בט"ו באב

מי שותה תה בצהרי היום ועוד אוגוסט? למה אני רוצה לשתות תה ועוד בבית קפה? אני לא בדואי ואפילו לא חולה.. אוף אני אני איש מוזר? מעניין אם יש עוד בני אנוש כמוני ביקום שמוכנים לסבול? או שבכלל אני נהנה מזה?
"סליחה, רוצה להזמין משהו?" המלצרית הצעירה בבית הקפה שאלה אותי.
הייתי שקוע בעיתון, אפילו לא שמתי לב שהיא עמדה מולי וחיכתה שאתייחס אליה. אוחזת עט ומחברת קטנה שיכולים להיכנס בקלות לכיס הפנימי של הג'ינס המקסים שלבשה. יפה להפליא. מעניין אם היינו זוג בגלגול קודם, אני מניח שכן כי היא בדיוק הטעם שלי. כן זהו בטוח היינו זוג בגלגול הקודם! היא הייתה דוגמנית והקשר לא החזיק מעמד וזו הסיבה שאני לא זוכר אותה. חבל, אולי יכולנו להצליח.
"היי, כן אשמח לתה. תודה" השבתי למלצרית היפייפיה, כל ההיערכות שלה עם העט והמחברת ואני מבקש רק תה. שלא תחשוב שזו הנקמה שלי על הגלגול הקודם שלנו. אבל זה לא זה, פשוט חשקה נפשי בתה.
"תה? רק תה? איזה טעם?" שאלה אותי בתמיהה והתבוננה בי בצורה מוזרה. "כן, רק תה. כזה הרגיל" היא די עיצבנה אותי אז מיד חזרתי לעיתון. ואז היא שבה, הליכה של דוגמנית, אין היא מבוזבזת כמלצרית, איזו פריחה איזה עילוי של אישה אמרתי לעצמי. כשחזרה הציגה לי שאבחר מתוך קופסת העץ המהודרת שמכילה עשרות שקיקי תיונים בצבעים שונים שמסודרים בצורה מופתית, טעמים מוזרים בשילובים הזויים חלקם, מי לעזעזעל שותה תה ורד הבר והיביסקוס? כולה ביקשתי תה, בטעם של תה כי אני אוהב תה כמו שהוא. בטעם של פעם למען השם.
הסתכלתי על הקופסה, בחנתי אותם בקפידה חיפשתי את מבוקשי, פשוט שקיק תה אבל הוא לא היה שם "אתה רוצה עם נענע?" שאלה בת הזוג שלי בגלגול הקודם. "לא ממש.. בטוח שאין לכם תה רגיל?" ניסיתי שוב וזו בדקה עם האחמ"ש שקבע שאין. אז בסוף לקחתי קפה הפוך.
איזה עולם מוזר הפכנו להיות, סיבכנו כל דבר טוב, בגלל השדרוגים שכחנו את הדבר המקורי כמו תה, איזה אסון. והקפה הזה? ממתי אני שותה קפה בכלל? ורק זה היה חסר לי עכשיו שהסבא המוכר פרחי ורדים מפלסטיק נכנס לבית הקפה שלי, אפילו לפה הוא הגיע, מזל שהפעם אני לבד אחרת הייתי חייב לקנות ממנו ורד ב-10 שקלים.
הוא התקדם אליי, חזרתי להתעסק בעיתון ככה הוא יבין שאני לא מעוניין. כן בטח, נאיבי שכמוני.
"בחור אולי תקנה ורד ב-10 שקלים?" פנה אליי הסבא. "לא אדוני, תודה" עניתי תוך חיוך מזויף. הרגשת ניצחון מילאה אותי, סוף סוף אני יכול להגיד לו- לא! על כל הפעמים שניצל את הסיטואציה שהייתי עם בחורה וקניתי ממנו בלית ברירה.

"חבל, היום ט"ו באב יום אהבה, תקנה למי שאתה אוהב פרח" הסבא הצהיר.
נניח שכל היום הזה לא הספיק לי והנה הוא היה צריך להזכיר לי שגם יום אהבה היום ולהכניס אותי לדיכאון, אני הבחור שבורח ממחויבויות ולא מצליח לאהוב באמת לאורך זמן. נכנסתי למחשבות אם אמצא עוד אהבה בחיי, אפילו עוד פעם אחת. ולמה לעזעזעל אני עדיין לבד בגיל 25?

ואז הבנתי שיש מסר מהמקרה של התה. אני מכיר בחורה מקסימה, פגם אין בה אבל נפרדנו כעבור שבועיים.. יוצא לדייט עם אחת כוסית על – יסלח לי האל הטוב שכך אני מכנה אותה היא הייתה זן מיוחד, וגם הקשר הזה לא הצליח וכך עוד רבות, חכמות, מצחיקות.. כולן היו מיוחדות שכאלה, כמו הנענע קמומיל, לימונית ולואיזה וקסם הקינמון.. אבל אני בכלל רציתי תה רגיל, פשוט.
לא תה ירוק רימון, דבש ולימון, לא גינג'ר, צ'אי או יסמין ובלי עשבי תיבול, די חלאס פשוט בחורה פשוטה שתאהב אותי כמו פעם, בלי פילטרים ומודרניזציה בשקל.
"אמרתי שהיום זה ט"ו באב וכדאי שתקנה פרח למי שאתה אוהב" שוב אמר הסבא שהחזיק דלי מלא בפרחים מפלסטיק, ניסה בכל זאת לשכנע אותי לקנות.
לגימה קטנה מכוס הקפה ואחרי עניתי לו – "למי שאני אוהב? אני אוהב תה רגיל וגם את זה כבר לא מייצרים בעולם שלנו, כמו נשים פשוטות. אוותר על הפרח אבל תודה לך!"
וחשבתי על זה שאולי אשאר בלי זוגיות אבל אני יכול להתעודד, הרי בגלגול הקודם יצאתי עם דוגמנית :-)